גיל הזהב הוא גיל שבו עוברים שינויים רבים: היציאה לגמלאות והניתוק ממעגל העבודה, שינוי סדר היום, התמודדות עם מחלות ומכאובים, אובדן בני זוג וידידים, אימוץ תחביבים והרגלים חדשים… נוסף על כך, חלק לא מבוטל מהקשישים מוצא את עצמו במצב סיעודי ונזקק לעזרה בבית. בין אם מדובר בבן משפחה שמגיע מדי יום או במטפל שלא מהמשפחה, הדבר כרוך בהסתגלות לא פשוטה, ידוע שבין מטופל סיעודי ומטפל – יחסי תלות הם מתבקשים.
עריכת צוואה אינה עניין פורמאלי בלבד, גם במידה וברור למשפחה כיצד יחולק הכסף גם במקרה של מוות פתאומי.
נושא המתות החסד אצל חולים חשוכי מרפא או גוססים על ערש דווי מעורר דיון נוקב ורגשות עזים בכל רחבי העולם. ישנה דילמה הקשה בין כיבוד רצונו של אדם סובל לסיים את חייו על פי בחירותו, לבין קדושת החיים והתקווה לשיפור לא צפוי במצב הרפואי.
תוחלת החיים עולה בכל העולם ויש צורך גבוה יותר מתמיד לעובדים סיעודיים מקצועיים, אותם עובדים סיעודיים שלמדו במסגרת לימודי סיעוד יוכלו לתת מענה ופיתרון לאלפי קשישים שזקוקים לעזרה יום יומית כדי לבצע את הפעולות הבסיסיות ביותר. כדי להיות אח או אחות מוסמכים יש ללמוד סיעוד, תפקיד אחיות ואחים במרפאות השונות הוא טיפול בחולי סרטן, מתן זריקות, עבודה במחלקה האורטופדית, ניהול רישומים, מחלקת ילדים ועוד.
פרקינסון היא אחת מהמחלות הנפוצות בגיל השלישי ומהווה ביטוי לפגיעה במערכת העצבים. האזור שנפגע במחלה הוא אזור “הגרעינים השחורים” שבמוח, אשר משמשים כמנגנון בקרה לתנועת הגוף, באמצעות שחרור חומר שנקרא דופמין. במצב של פרקינסון ישנו הרס משמעותי של תאי עצב באזור הגרעינים השחורים. הפגיעה בויסות הדופמין מובילה לחוסר שליטה בתנועות, שמתבטא ברעד ותנועות לא רצוניות, כמו גם במגוון של הפרעות תנועה אחרות.
נגישות לקשישים ובעלי מוגבלויות שונות הייתה עד לפני מספר שנים לא רבות נושא זניח אשר המודעות אליו הייתה מועטה ביותר. לאחרונה, עם התגברות המודעות לסוגיות חברתיות שונות, עולה אף המודעות לנושא חשוב זה.
חשיבות הנגישות לקשישים הינה רבה וטמונה בכמה מן הערכים המרכזיים ביותר בחברה הדמוקרטית – הזכות לשוויון,כבוד וחירות.
בחברה דמוקרטית אמור להיות שוויון בין כל הפרטים השייכים לחברה זו – אפילו אם הם בעלי נכות מסוימת המקשה עליהם לחיות חיים רגילים ושוויוניים.
אלצהיימר הינה מחלה בה נגרם נזק לתאי העצב במוח והיא גורמת לפגיעה בתפקוד המנטאלי והמעשי בעיקר בקרב אוכלוסיית הקשישים.
תסמיני המחלה
בראשית המחלה נפגעת יכולת החשיבה והזיכרון והחולה חש בלבול והפרעות התנהגותיות שונות. בשלב מתקדם יותר של המחלה החלה פגיעה ביכולות לבצע פעולות יומיומיות כגון אכילה, שליטה על סוגרים, שינה ואף דיבור. במקביל נגרם נזק קשה לזיכרון ולעיתים החולה מתקשה לזכור מי הוא.
לרב מחלת האלצהיימר נמשכת כעשר שנים מרגע אבחון המחלה ועד למותו של החולה.
בגיל מבוגר, משתנים הרבה דברים שהיו תמיד מובנים מאליהם. בין היתר גם הנגישות והתנועה בבית הופכות מדבר בסיסי ופשוט לעסק מורכב, שדורש ארגון מיוחד.
יש לכך מספר סיבות:
ירידה בכושר התנועה, ביציבות ובשיווי המשקל
ירידה בחדות החושים כמו ראיה ושמיעה
סחרחורות וכאבי ראש שמופיעים יותר בתכיפות בגיל הזהב
השפעה מזיקה של תרופות
מהי תופעה של בריחת סידן? מה גורם לבריחת סידן? מי נמצא בסיכון גבוה לחלות בבריחת סידן? איך מאבחנים, מטפלים ומונעים הופעה של בריחת סידן? הכול במאמר שלפניכם.
בריחת סידן המזוהה בלועזית עם השם אוסטיאופורוזיס, היא מחלה אשר גורמת לדילול במבנה העצמות, מה שמוביל להיחלשות העצמות בגוף עד כדי שבירתן.
חולים סיעודיים וחולים במצב סיעודי מורכב, אנשים נכים וחולים במחלות כרוניות אשר מרותקים למיטה, לכיסא או לכיסא גלגלים במשך שעות רבות ביממה או כל היום, ללא תזוזה, עלולים לפתח פצעי לחץ.
אנשים אלו תלויים בעזרתם של אנשים אחרים, בני משפחה, אחיות וצוות סיעודי, באם אנשים אלו ימנעו מלעזור, מצבם הגופני והבריאותי של החולים הללו עלול להידרדר, הם עלולים לפתח מחלות קשות ואף להגיע למצב של מוות.
כדי להבין מהו מצב של חולה סיעודי מורכב עלינו להבין קודם מהו מצב חולה סיעודי.
אדם המוגדר כחולה סיעודי הוא מי שלוקה בבעיות בריאותיות אשר מפריעות לו לתפקד בחיי היומיום ועל כן הוא זקוק לעזרה סיעודית בביצוע פעולות יומיומיות שונות. פעולות אלה כוללת פעולות יומיומיות הנתפסות בעינינו כבסיסיות: אכילה, לבוש, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות ועוד.
חולה סיעודי זקוק לעזרה יומיומית ממטפל או אחות סיעודית, ואילו מבחינה בריאותית הוא אינו נזקק להשגחה צמודה של צוות רפואי.