חשיבות השינה הטובה לבני גיל הזהב
שינויים במבנה הפנימי של השינה מתרחשים באופן טבעי ככול שאנחנו מתבגרים ומזדקנים ולמעשה מהווים אלמנט חשוב בתהליך ההזדקנות. שינויים אלה (לצד גורמים נוספים שיוזכרו בהמשך) אחראים לכך שכ- 45 אחוז מהקשישים סובלים מהפרעות שינה שונות וכ- 35 אחוז מאוכלוסיית הקשישים עושים שימוש קבוע בתרופות שינה.
הבדלים בשלבי השינה בהזדקנות
נהוג לחלק את השינה לשני מצבים מרכזיים: NREM, הכולל ארבעה שלבים מובחנים ו- REM, הנחשב לשלב השינה החמישי. כאשר משווים בין תרשים השינה (היפנוגרמה) של אדם צעיר לתרשים השינה של אדם קשיש, ניתן לזהות הבדלים ברורים: בעוד שבצעירים נפח השינה העמוקה בשלבים 3 ו- 4 עומד על 25%, בקשישים מדובר על 5-10 אחוז בלבד, כך שהשינה של הקשיש מורכבת בעיקר משינה שטחית ומשנת חלום.
כתוצאה מזה הקשיש רגיש מאוד במהלך השינה לנעשה סביבו וגירויים שלא יעירו אדם צעיר, יעירו גם יעירו את האדם הקשיש. הכוונה היא למשל לאור החודר דרך התריסים, ציוץ ציפורים, רעש מנועים של מכוניות הנוסעות בסמוך לדירה ועוד. כתוצאה מהרגישות לגירויים במהלך השינה, הקשיש מקיץ משנתו במהלך הלילה, איכות השינה שלו יורדת ומשך השינה מתקצר. זהו הגורם המרכזי לכך שאיכות השינה משתנה בצורה משמעותית עם ההזדקנות.
גורמים נוספים להפרעות שינה בקשישים
לאור כל זאת, במקרים רבים תלונות בנוגע לנדודי שינה בקשישים לא דווקא מבטאות הפרעת שינה שמקורה רפואי או נפשי, אלא משקפות למעשה ירידה באיכות השינה על רקע תהליכי ההזדקנות הטבעיים והבלתי נמנעים. בנוסף ישנו מגוון רחב של גורמים נוספים שיכולים להוביל לבעיות שינה, להחמיר בעיות קיימות ולשמר אותן.
בין היתר מדובר בשימוש בתרופות מסוימות, שינוי בהתנהגות הקשורה לשינה כמו לדוגמה ירידה בפעילות הגופנית או נמנום במהלך היום, מחלות כרוניות הפוגעות בשינה, השתנת לילה, בעיות רגשיות, דיכאון ועוד.
כתוצאה מכל מה שציינו עד כה, ישנם קשישים הסבורים כי הפגיעה באיכות השינה וצמצום שעות השינה הם גזירות גורל וכי אין דבר שניתן לעשות על מנת לשנות את המציאות. כתוצאה מכך רבים מהם לא פונים לטיפול בהשלימם עם המצב. זהו המקום לציין כי השינה חשובה עבור קשישים לא פחות משהיא חשובה עבור צעירים.
מה הן הסכנות וההשלכות של שינה לא איכותית בגיל הזהב?
- השפעות התנהגותיות – חסך בשינה מוביל לשיבושים בשיקול הדעת ומשפיע לרעה על היכולת של הקשיש לקבל החלטות בצורה נכונה. כמו כן חסך חמור בשינה עלול להוביל למגוון הפרעות סומטיות שבתורן מחמירות את נדודי השינה.
- השפעות פסיכיאטריות – מחסור בשינה עלול להוביל לפגיעה בביטחון העצמי, תחושת עצב, נטייה לרגזנות ולהגביר את הסיכוי ללקות בדיכאון, ההפרעה השנייה השכיחה ביותר בקשישים כיום.
- השפעות נוירו-אנדוקריניות – לאורך ולאיכות השינה השפעה משמעותית על המערכת הנוירו-אנדוקרינית. כך לדוגמה שינה קצרה מדי גורמת להגברת הפעילות של מערכת העצבים הסימפתטית, מה שיכול להסביר את תגובות הדחק ואת העלייה בלחץ הדם במטופלים הסובלים מחסך כרוני בשינה. בין היתר מחסור בשינה מגביר את הסיכוי להשמנת יתר ונמצא קשר בין הפרעות שינה בגברים לבין ירידה ברמת הטסטוסטרון.
- השפעות קוגניטיביות – לשינה ישנו תפקיד חשוב ביותר בתפקודי זיכרון, כאשר באופן כללי הפרעות שינה הגורמות לחוסר ערנות, ישנוניות ועייפות במהלך היום, מקושרות לתפקוד קוגניטיבי ירוד.
- סיכוי מוגבר לתאונות ורשלנות – חסך בשינה מהווה גורם סיכון לא רק לאדם עצמו אלא גם לסובבים אותו. הכוונה היא לכך שעייפות כבדה מקושרת בין היתר להגדלת הסיכוי למעורבות בתאונות דרכים ותפקוד לקוי בעבודה.
קראו עוד:
חייגו עכשיו
צרו קשר