העסקת מטפל סיעודי בבית אבות או דיור מוגן

לא אחת, עומדים הקשישים ובני משפחתם, בפני דילמה הנוגעת לאופן הטיפול בקשיש. הרי בפניהם עומדות מגוון אפשרויות, החל ממגורים בבית בסיוע וליווי של בן משפחה או מטפל, וכלה במגורים במחלקה סיעודית בבית אבות. לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות, והשאלה מהו אופן הטיפול העדיף ביותר- עומדת בעיניה.

במאמר זה נסקור בקצרה את האפשרויות הבולטות ביותר כשמדובר בטיפול בקשיש סיעודי, וננסה להבין מהי האפשרות הכדאית ביותר.

בית אבות סיעודי

בית אבות סיעודי הינו פתרון דיור נוח עבור קשישים שהוגדרו כסיעודיים. בבית אבות הסיעודי, אשר הינו בעל רישיון תקף ממשרד הבריאות, נהנה הקשיש מטיפול רפואי וסיעודי מקיף, הכולל סיוע בפעולות היום יום, הזנה והשגחה רפואית במידת הצורך. בבית האבות מתגורר הקשיש יחד עם בני גילו הנמצאים בחדרי מגורים נפרדים, והם נהנים יחד מפעילויות תרבות וטיפולים פסיכולוגיים ומשלימים.

השהייה בבית אבות ממומנת על ידי הקשיש ובני משפחתו, כאשר ישנן אפשרויות סיוע כמו ביטוח סיעודי פרטי, קוד אשפוז סיעודי ממשרד הבריאות, משכנתא הפוכה ועוד.

דיור מוגן

אפשרות מגורים נוספת העומדת ברשות הקשיש הסיעודי היא מסגרת של דיור מוגן. בשונה מבית אבות, בו הקשיש מתגורר בחדר לבד או יחד עם שותפים, במסגרת הדיור המוגן, מתגורר הקשיש בדירה עצמאית, בה יש חדר שינה, מטבחון וסלון.

הדיור המוגן, אינו מיועד מלכתחילה לקשישים סיעודיים, אלא לקשישים עצמאיים אשר מסוגלים לבצע את רוב פעולות היום יום באופן עצמאי. לרשות הקשישים הסיעודיים עומדת מחלקה מיוחדת או מסגרת 'דיור תומך', במסגרתן מקבל הקשיש טיפול סיעודי מקיף, השגחה רפואית, סיוע נפשי בעת הצורך, ופעילויות חברתיות ותרבותיות.

דיור מוגן נחשב יוקרתי יותר מאשר בית אבות, ומימון המגורים הינו תמיד על הקשיש ובני משפחתו. עלות השהייה בבית אבות כוללת מרכיבים ומסלולים שונים כמו דמי כניסה, פיקדון, דמי אחזקה ותשלום על שירותים נוספים, הנכללים בהסכם דיור מוגן, עליו חותמים הצדדים.

מטפל סיעודי בבית הקשיש

קשישים אשר מעדיפים להישאר בביתם או רוצים ליהנות מטיפול אישי וצמוד, יכולים לבקש עובד זר או מטפל סיעודי שיגיע לביתם. המוסד לביטוח לאומי מממן את שעות העבודה של המטפלים הסיעודיים בהתאם לעמידה בתנאים אותם הוא קבע מראש כמו- מבחן הכנסות, מבחן תלות, מגורים בבית ועוד. קשישים אשר אינן עומדים בתנאים, יכולים להעסיק מטפל סיעודי על חשבונם.

תפקידו של המטפל הסיעודי הוא לסייע לקשיש בעת ביצוע פעולות היום יום. בחלק מהמקרים, על המטפל לדאוג לניהול משק הבית הכולל ניקיון ובישול. המטפל הסיעודי אף מלווה את הקשיש למפגשים חברתיים ומשמש עבורו אוזן קשבת.

השילוב האולטימטיבי – מטפל סיעודי בבית אבות או דיור מוגן

ישנם מצבים, בהם הקשיש מעדיף לשהות במסגרת חברתית יחד עם בני גילו (בית אבות או דיור מוגן), אך הוא עדיין רוצה ליהנות מטיפול צמוד ואישי של מטפל סיעודי. יתכן והקשיש מעדיף לשהות באחת ממסגרות הדיור הללו, על מנת ליהנות מטיפולים רפואיים, פעילויות חברתיות ותרבותיות וטיפולים משלימים, אך יש לו צורך גם בסיוע צמוד של מטפל סיעודי. על מנת לעשות זאת, עומדות בפניו מספר אפשרויות:

• מגורים בדיור מוגן המיועד לעצמאיים, יחד עם מטפל צמוד המלווה את הקשיש ומסייע לו בביצוע פעולות היום יום.

מסגרת הדיור המוגן אינה נחשבת למוסד סיעודי, ועל כן, קשישים המתגוררים בדיור מוגן, יכולים להסתייע בשירותיו של מטפל סיעודי. יותר מכך, העסקת מטפל סיעודי בדיור מוגן, מכוסה פעמים רבות על ידי חוק סיעוד של הביטוח הלאומי, המאפשר לקשישים העומדים במבחנים שהוזכרו לעיל, לקבל גמלת סיעוד המתבטאת בשעות טיפול סיעודי הנעים בין 5 ל-22 שעות שבועיות.

• מגורים בבית אבות לקשישים סיעודיים, והעסקת מטפל סיעודי על חשבונות של הקשיש.

מכיוון שבבית האבות הסיעודי, נהנה הקשיש משירותי סיעוד ושירותים מלווים נוספים, ומכיוון ששהייה בבית אבות אינה כלולה בסל הבריאות, אין המוסד לביטוח לאומי או מערכת הבריאות חייבים לספק לקשיש שירותי טיפול נוספים במימונם.

על כן, קשיש סיעודי אשר בוחר להתגורר בבית אבות, אינו זכאי למטפל סיעודי צמוד, והוא יכול לבדוק סיוע במימון השהייה בבית אבות .על ידי דרישה לקבלת קוד גריאטרי. במקרים כאלו, קשיש אשר בכל אופן מעוניין במטפל סיעודי נוסף, עליו לעשות זאת מכספו שלו

חשוב להוסיף, שבפסק דין תקדימי שניתן בשנת 2013 נקבע כי ביטוח לאומי לא יוכל יותר לשלול גמלה מקשישים המתגוררים בבית אבות בצורה חד-משמעית, ויהיה ניתן לשלול גמלה זו רק אחרי דיון בבית הדין לעבודה ובחינהה של השירותים שמקבל אותו הקשיש בבית האבות שבו גר.