במשפחות רבות עשויה אי הימצאותה של צוואה או הימצאותה של צוואה שחוקיותה מוטלת בספק, לעורר בעיות רבות ולהצית מאבקי ירושה בין בני המשפחה השונים. כאשר לאדם יש ילדים מנישואים שונים או בעל/אישה שניים, מקשה לעיתים אופן חלוקת הרכוש הנעשית ללא צוואה לקבוע בעלויות משותפות על נכסים כגון דירה או רכב.

מבחינה חוקית עריכת צוואה היא הדרך היחידה שאדם יכול להבטיח את האופן בו יחולק רכושו לאחר שילך מן העולם. רק במידה וקיימת צוואה חוקית יכול אדם להיות בטוח שבקשתו אכן תתממש ללא בעיות משפטיות או סיבוכים בירוקרטים. צוואה חוקית היא צוואה הנערכת בעזרת עורך דין מוסמך, אשר מתפקידו לוודא את יישום הצוואה בפועל במקרה ויש לממש אותה.

במקרים שונים ניתן גם לערוך צוואה בכתב יד ובעל פה. צוואה בכתב יד כוללת את דבר הצוואה וחתימת הנפטר, אולם צוואה זו עשויה להיות בעייתית במידה ותובא בפני בית משפט. צוואה בעל פה מחייבת שני עדים נוכחים. אולם, גם במקרה זה ישנו ספק של השפעה לא  הוגנת של המנוח על ידי יורשיו העתידיים, דבר שמטיל ספק על תקפות הצוואה.

ערכית צוואה מצריכה מחשבה ותכנון מוקדמים, רצוי להכין רשימה מוקדמת של הרכוש כולו ולקבוע באופן ברור את האופן שבו הרכוש יחולק. את עדכון הצוואה או עריכתה מחדש ניתן לעשות בכל עת, אולם עד שכזו לא נעשית תקפה הצוואה המקורית בתוקף ללא מגבלת זמן כלשהי .

מתי ניתן לעשות ביטול צוואה?

ביטול צוואה עשוי להתבצע על ידי האדם כאשר ברצונו לשנות את הצוואה או לעדכן אותה, או לאחר מותו של האדם על ידי בני משפחה או אנשים אחרים הטוענים כי הצוואה אינה חוקית.

במקרה הראשון יכול אדם לבטל את צוואתו במספר אופנים. ראשית ניתן לגשת לעורך הדין ולערוך צוואה חדשה המבטלת את הצוואה הישנה. אפשרויות נוספות לביטול הצוואה יכולות להיות בכתב, על ידי כתיבת הצהרה לביטול הצוואה, דרך נוספת לביטול צוואה, עבור אדם שנמצא על ערש דווי היא ביטול הצוואה בעל פה. במקרה זה צריכים שני עדים לשמוע את דבר הביטול.

במקרים שונים ניתן לערער על תקופתה של הצוואה שהשאיר הנפטר אחריו ולפעול למען ביטולה. העיקרון שלפי ניתן לבטל צוואה הוא תלות ועצמאות. אנשים רבים המתקרבים לסף מותם סובלים ממצב בריאותי רעוע ונסמכים על אחרים לצורך טיפול.

במקרים אלה עשויה התלות של הנפטר באדם אחר להשפיע על אופן כתיבת הצוואה. כמובן, שלאדם ישנה זכות להותיר את רכושו למי שייבחר, אולם במידה ויחסי התלות יוגדרו על ידי בית משפט כלא הוגנים, הם עשויים להוות עילה לביטול הצוואה.

מקרה נוסף בו תיתכן אפשרות של ביטול צוואה היא כאר קיים ספק לגבי צלילות המחשבה של האדם טרם מותו. גם במקרה יבדוק בית המשפט עצמאות וצלילות המחשבה של הנפטר בעת כתיבת הצוואה. במקרים שונים נתונים דבריו האחרונים של משאר הצוואה למחלוקת בשל מצב פיזי, נפשי או מוחי לקוי.

בשנת 2005 בעקבות המלצות וועדה מיוחדת בראשות פרופ’ אברהם שטיינברג, חוקקה הכנסת את חוק החולה הנוטה למות או חוק המתת חסד, המגדיר את המצבים בהם ניתן לבצע המתות חסד במדינת ישראל. החוק מפריד בין סיוע אקטיבי למתת אדם לבין סיוע פאסיבי.

במקרה הראשון מדובר בפעולה המסייעת למותו של אדם, כלומר סיוע להתאבדות, פעולה זו אינה כלולה בחוק ואינה חוקית בישראל. אולם החוק הישראלי מתייחס למספר סוגיות הכרוכות בהמתת חסד פאסיבית לאדם רצונית פאסיבית.

החוק מבדיל בין 3 מצבים רפואיים של חולה:

• חולה שאינו נוטה למות- חולה שעל פי הערכות יחיה עוד לפחות 6 חודשים.
• חולה הנוטה למות- חולה שעל פי הערכות לא יחיה יותר 6 חודשים נוספים. גם במקרה זה אסורה כל המתה אקטיבית של החולה. אולם, במידה והחולה הצהיר
  כי אינו רוצה שחייו יוארכו, יופסק כל טיפול מאריך חיים או ניסיונות החייאה. טיפולים כגון, ניתוחים, החייאות ודיאליזות, מופסקים בשלב זה. אולם החולה מחויב לקבל טיפולים במחלות נלוות ותרופות מקלות. מצב זה רלוונטי בעיקר לאנשים החולים במחלה סופנית כגון פרקינסון, אלצהיימר, סרטן ועוד.
• חולה בשלב הסופי- מצב קיצוני של חולה הנוטה למות בו לחולה נשארו פחות משבועיים לחיות והוא יכול להחליט על הפסקת טיפולים נלווים.

איך מגדירים חולה הנוטה למות?

אחת הדילמות המשמעותיות במצבים של הכרעה במצבו הבריאותי של החולה היא ההערכה לגבי הזמן הנותר לחולה לחיות ולסיכוי של החולה להמשיך ולחיות כנגד כל הסיכויים. הכרעה זו ניתנת בידי רופא מומחה המתייחס לשני מרכיבים בטרם הוא מאשר לחולה לבצע המתת חסד פאסיבית, כלומר הפסקת הטיפול התרופתי.

במרכיב הראשון הוא היכולת לטפל במצבו הבריאותי של החולה והסיכוי להחלים. רק במידה והרופא מעריך כי הסיכויים למציאת מזור למחלה הם קלושים, או לא קיימים, רשאי הרופא לאשר את המתת חסד. דילמה קשה עשויה להיווצר במידה וימיו של החולה ספורים, אך המחלה אינה חשוכת מרפא ויש לו סיכוי לשרוד.

מרכיב שני הוא משך הזמן שצפוי החולה לשרוד, סוגיה זו עשויה להיות אף היא בעייתי שכן לעיתים קשה מאוד לרופאים להעריך באופן מדויק את משך זמן החיים של החולה. חולה במחלה המוגדרת כחשוכת מרפא, אך אינו צפוי למות בששת החודשים הבאים לחייו, לא יקבל אישור להפסקת הטיפולים בו.

מקרה בעייתי נוסף עשוי להיווצר כאשר החולה אמנם מוגדר כנוטה למות, אך דעתו אינה צלולה וקשה להעריך אם הבקשה להמתה היא אכן רצונו האמיתי. חולים סיעודיים בעיקר תשושי נפש אינם יכולים לבקש המתת חסד.

הכנת צוואה והועדה לטיפול בחריגים

במידה ומדובר במקרים חריגים רשאי מנכ”ל משרד הבריאות למנות וועדה מיוחדת שתכריע בסוגיות העומדות על הפרק. הוועדה כוללת אני מקצוע מתחומי הרפואה, פסיכולוגיה, משפטים ופילוסופיה.

אדם שרוצה לוודא שלא יגיע למצב בו היכולת להחליט על גורלו נלקחת מידו מסיבה כלשהי, יכול להכין הוראות למקרה בו יגיע למצב של מחלה קשה. ניתן לערוך צוואה מבעוד מועד המגדירה מהו המצב בו מבקש האדם להפסיק את הטיפול בו. האדם צריך להגדיר מצב בו הוא סובל באופן משמעותי ומבקש להפסיק את הטיפול (בהתאם להנחיות החוק).

לימודי סיעוד נועדו להכשיר עובדים סיעודיים, עבודתם מתרכזת בטיפול בצרכיהם של אנשים. טיפול סיעודי כולל את כל צרכיו הבסיסיים של המטופל כגון הגשת עזרה ראשונה, דאגה להיגיינת גופו ולניקיון, לאבחן אצלו מחלות והכי חשוב –  להיות לו לאוזן קשבת ולחברה.

לימודי סיעוד מתאימים לאנשים שהווייתם ואישיותם היא כל כולה נתינה, מדובר במקצוע לא קל שדורש גם כוח פיזי וגם כוח נפשי, הרבה סבלנות ואדיבות ואהבת הזולת.

מהם על הנושאים הנלמדים במסגרת לימודי סיעוד ?

לימודי סיעוד מורכבים מנושאי לימוד רבים ומרתקים, הנגיעה הרחבה בתחום הרפואה מספקת חומר לימוד רב, עדכני ומעניין במיוחד ואין ספק כי מי שיש לו משיכה לתחום זה ייהנה מהם במיוחד.

נושאי הלימוד של לימוד סיעוד הם : מבוא לפסיכולוגיה, כימיה, פיזיקה, מתמטיקה, כלכלה, פיזיולוגיה, אימונולוגיה, שיטות מחקר, קידום בריאות, מדעי הסיעוד, מדעי החיים, מדעי הבריאות, מנהל, ביוכימיה ועוד.

איזה מסלולי לימוד ישנם בתחום לימודי סיעוד ?

לימודי סיעוד לא נחשבים לימודים קלים וזאת משום הנגיעה בתחום הרפואה, הלימודים אורכים כארבע שנים בממוצע לתואר ראשון, יש גם מסלולי לימוד לתואר שני ולדוקטורט.

כמו כן ישנם מסלולי לימוד רבים אחרים בתחום הסיעודי, יש למשל מסלול לימוד תואר ראשון בחינוך וסיעוד, מסלולים לחובשים צבאיים וכדומה.

מסלולי הלימוד כולם מורכבים מלימודים עיוניים לצד לימודים מעשיים והתנסויות מגוונות, חשוב להבין כי תחום זה הוא תחום מסקרן באשר הוא כי הוא משלב בין תחומים רבים.

כיצד יש לבחור מסגרת לימודי סיעוד ?

לא פשוט לבחור מסגרת לימודים בשום תחום ובייחוד כשמדובר במסגרת לימודי סיעוד לכן חשוב לעשות כמה צעדים לפני שבוחרים. הפעולה הראשונה שיש לעשות היא פשוטה –  שאלו אנשים האם הם מכירים מוסדות לימוד בהם יש לימודים סיעודיים ונסו לקבל תגובות אובייקטיביות מהם. במידה ולא מצאתם אנשים שמכירים את התחום רצוי כי תחפשו באינטרנט אחר פורומים בנושא ושם בדקו תגובות של אנשים על מוסדות הלימוד השונים.

רצוי לבדוק האם חומר הלימוד הוא עדכני, האם הכיתות נוחות ללימוד, האם אין יותר מידי תלמידים בכיתה והאם המורים הם אנשי מקצוע שמלמדים לא רק מספר אלא מתוך ניסיון והיכרות עם התחום.

רק לאחר בדיקה מקיפה שכזו תהיו בטוחים כי בחרתם מסגרת לימודים איכותית וכי כספכם מושקע במקום הנכון.

מהן אפשרויות התעסוקה של בוגרי לימודי סיעוד ?

לאחר לימודי סיעוד לפני העובדים עומדים כיווני התפתחות רבים, כמובן שיש לזכור כי בכל תחום יש לאן להתקדם ובכל מצב תמיד ניתן להמשיך וללמוד עוד ולהתקדם מבחינת תארים כך שהשמיים הם הגבול מבחינת עתידם של בוגרי לימודי סיעוד.

אפשרויות התעסוקה המיידיות של בוגרי לימודי סיעוד הם עם חולים סיעודיים בבתי החולים ובמרפאות הפרטיות, בקופות חולים, בבתי אבות, או טיפול סיעודי בבית.

כמו כן כיום תחום הרפואה הפרטית נמצא בעלייה וזאת גם משום המקרים הרבים של הזנחה והתעללות בקשישים עליהם שמענו בתקשורת בשנים האחרונות, הרפואה הפרטית מבטיחה למטופל את הביטחון לחיות בכבוד ולקבל את הטיפול המסור והטוב ביותר.

הגורמים למחלה הם מגוונים, ולא כולם ידועים. נראה כי חלק מן הגורמים הם גנטיים וחלקם סביבתיים- כמו הרעלות מסוגים שונים. ייתכן גם כי מקור המחלה הוא בשילוב של מספר גורמים.

תסמיני מחלת הפרקינסון

נראה כי המחלה מתחילה מתסמינים קלים, לעתים בקושי מורגשים, אשר יכולים להימשך במשך זמן רב. בין הסימנים המוקדמים:

• קושי בקימה מישיבה
• שינוי בכתב היד
• עייפות או תחושה כללית רעה
• רוגז לא מוסבר וכו’.

בהמשך ניתן להבחין ברעד בגפה בצד אחד של הגוף, בחוסר יציבות קל או בהבעת פנים קפואה. בהמשך הרעד מתפשט לגפה השניה באותו הצד ומאוחר יותר גם לשתי הגפיים הנוספות, עד שהחולה מתקשה לבצע פעולות עדינות ואפילו להחזיק משהו בידיים. הרעד ותנועות בלתי- רצוניות מתרחשים בעיקר בשעת מנוחה של הגוף, בעוד בשעת פעילות התנועות מתאפיינות באיטיות, בנוקשות רבה או באי יציבות. חוסר היציבות מביא לקשיים משמעותיים בתפקוד היום יומי, כמו גם הפגיעה ביציבה- ההליכה היא אחת היכולות שנפגעת באופן משמעותי, עד לכדי הזדקקות להליכון או לכסא גלגלים. לעתים מדובר על קפיאה באמצע ההליכה, לעתים על הליכה מהירה בצעדים קטנים ולעתים על נטייה למעידות.

תסמינים נוספים קשורים לפגיעה בשרירי הפה, הלסת והבליעה- קשיים באכילה, הפרשה מוגברת מבלוטות הרוק, דיבור חלש ואיטי שאינו מובן. גם חוש הריח נפגע וכן עלולים לסבול מהזעה יתרה ומבעיות בשליטה בסוגרים.
אל התסמינים הגופניים הקשים מתלווים פעמים רבות הפרעות נפשיות כגון חרדה, דיכאון והפרעות שונות בשינה.

צריך לזכור שהמחלה אמנם מתקדמת אך התקדמותה היא לרוב איטית ונמשכת מספר שנים. הסימפטומים כמובן מחמירים עם הזמן וצריך להתכונן גם למצב סיעודי של ממש.

טיפול בפרקינסון

1. טיפול תרופתי- הטיפול התרופתי הניתן כיום פועל בעיקר על שחרור מוגבר של דופמין אל המוח או הארכת משך שהייתו בגוף כדי לשפר את בקרת התנועה. לטיפול התרופתי הצלחה לא מבוטלת בשיפור הסימפטומים השונים, אך אף תרופה לא מרפאת פרקינסון ולא מונעת התקדמות של המחלה, גם אם היא מואטת באופן משמעותי.

חשוב גם לזכור שלעתים לוקח זמן עד למציאת התרופה או המינון המתאים ולכן חייבים להיאזר בסבלנות. חלק מן התרופות מאבדות מיעילותן בשימוש ממושך ולכן בשלב מסוים של הטיפול נדרש מינון גבוה יותר או תרופה חזקה יותר כדי ליצור את אותה השפעה.

התרופה המוצלחת ביותר ככל הנראה לטיפול בפרקינסון היא Levodopa- חומר המסייע לתאים להגביר את ייצור הדופמין במוח. לעתים התרופה ניתנת בשילוב עם תרופה נוספת, אשר מעכבת את השפעת ה- Levodopa עד הגיעה באמצעות מחזור הדם אל המוח, וכך מונעת תופעות לוואי של התרופה על מערכות אחרות בגוף.

טיפול תרופתי ניתן גם לטיפול בסימפטומים משניים כמו דכאון או הפרעות שינה.

2. ניתוחים- ישנו ניתוח שמונע את תופעות הלוואי של ה- Levodopa וכך מאפשר שימוש ממושך בתרופה. ניתוח אחר כולל השתלת אלקטרודה אשר נשלטת ע”י החולה ומאפשרת שיתוק שרירים הפועלים בצורה לא רצונית.

3. פיזיותרפיה- פיזיותרפיה יכולה לסייע בשיפור השליטה על השרירים, היציבה ותיאום התנועה, גם אם לא להחזיר את רמת התפקוד המקורית.

חשיבות הנגישות לקשישים הינה רבה וטמונה בכמה מן הערכים המרכזיים ביותר בחברה הדמוקרטית  – הזכות לשוויון,כבוד וחירות.

בחברה דמוקרטית אמור להיות שוויון בין כל הפרטים השייכים לחברה זו – אפילו אם הם בעלי נכות מסוימת המקשה עליהם לחיות חיים רגילים ושוויוניים.

במקרה של נכות או מוגבלות, באופן אידיאלי, על החברה לנקוט בפעולות שונות על מנת להפוך מקומות שונים לנגישים, דבר אשר יקל על הקשישים ובעלי המוגבלויות את חיי היום יום, אפילו במעט.

אולם למרבה הצער, החברה לרוב אינה מקדישה את מירב מאמציה למען מטרה זו וכתוצאה מכך אוכלוסייה שלמה נותרת מאחור ונוסף על קשיי הגיל והמוגבלות נוספים גם קשיים אשר נערמים בעקבות אדישותה של הסביבה.

חשוב במיוחד לדאוג להנגשה של מרחבים אשר מיועדים לשימושם של קשישים, כגון בתי אבות, שכן כל נקודת תורפה בנגישות תורגש בחריפות רבה ובאופן יום יומי על ידי קשישים רבים.

נגישות לקשישים בבתי אבות:

קשישים רבים נעזרים בהליכון או כסא גלגלים. מומלץ ביותר לדאוג למעברים ופתחים רחבים, על מנת לאפשר לכולם מעבר חופשי בין החדרים.

דבר חשוב נוסף הוא הקפדה על מפלס אחד – רצוי להפחית כמה שיותר במדרגות אשר אינן  מפריעות לאדם רגיל אולם לקשישים הן עשויות להוות בעיה.

באותו עניין, במידה ויש במבנה יותר מקומה אחת חשוב לוודא כי יש מעלית אשר תוכל לשמש את אלה אשר מפאת מוגבלותם לא מסוגלים להשתמש במדרגות.

ריהוט:

בנוסף לכך, חשוב לדאוג כי השולחנות רחבים ומאפשרים ישיבה נוחה, גם לקשישים הנעזרים בכסא גלגלים אשר הינו רחב יותר מכסא רגיל. כמו השולחנות, כדאי לדאוג כי כל ריהוט אחר יהיה בגובה מתאים לשימושם של קשישים בכיסאות גלגלים.

הנגשת שמע:

קשישים רבים סובלים מליקויי שמיעה בדרגות שונות. חלקם, אלה אשר סובלים מבעיה זו באופן קל בלבד מסוגלים להסתדר ללא הנגשת שמע, אולם אלה אשר אינם שומעים כלל או בקושי שומעים יפיקו תועלת רבה ממכשירי שמע אשר יותקנו במקומות שונים במבנה ויאפשרו להם לקלוט את הנאמר להם בצורה נקייה מרעשים.

בנוסף לחשיבות של הנגשת בתי אבות ומקומות ציבוריים, חשוב ביותר גם לדאוג להנגשתם של בנייני מגורים פרטיים, דירות ובתים.

נגישות לקשישים במרחבים פרטיים:

1. מעלונים: מעלונים הינם משטחי הרמה המותאמים לסוגי מוגבלויות שונים, המסייעים לקשיש להתגבר על מכשולים כגון מדרגות.
2. כבש: אמצעי נוסף להנגשת מבנה הוא דאגה לקיומו של כבש אשר שיפועו נמוך בנוסף למדרגות.
3. הקפדה על מעברים ודלתות רחבות.
4. בבתים פרטיים חשוב להקפיד על נגישות לקשישים אל חדרי השירותים והאמבטיה, אשר תבוא לידי ביטוי במרחבים גדולים, בקיומם של כסאות במיקומים שונים ובמעקה החזקה.
5. כאשר מרהטים את הבית יש לרהט אותו בצורה פרקטית – דהיינו, לתכנן את מיקום הרהיטים כך שיתאפשר לקשיש להיעזר בהם על מנת לשפר את יציבותו.

חשוב להקפיד לא להשאיר מרחב גדול בבית ללא רהיט נמוך, כיוון שדבר זה ישאיר את הקשיש ללא התמיכה אשר לה הוא עשוי להזדקק.

באמצעות צעדים אלה ורבים אחרים, ניתן לשפר באופן משמעותי ביותר את איכות חייו של הקשיש. חשוב ביותר לזכור כי החובה להנגשה הינה חובה מוסרית, אשר נובעת מזכותו של כל פרט לעצמאות, שוויון ותחושת כבוד עצמי.

תסמיני המחלה

בראשית המחלה נפגעת יכולת החשיבה והזיכרון והחולה חש בלבול והפרעות התנהגותיות שונות. בשלב מתקדם יותר של המחלה החלה פגיעה ביכולות לבצע פעולות יומיומיות כגון אכילה, שליטה על סוגרים, שינה ואף דיבור. במקביל נגרם נזק קשה לזיכרון ולעיתים החולה מתקשה לזכור מי הוא.
לרב מחלת האלצהיימר נמשכת כעשר שנים מרגע אבחון המחלה ועד למותו של החולה.

הסבר מדעי לתסמיני המחלה

במוחו של אדם חולה אלצהיימר מתרחשים שינויים במבנה קליפת המוח. תאי עצב רבים נהרסים בהדרגה ואת מקומם תופס נוזל אשר גורם לשקיעת חלבונים בתוך תאי העצב הבריאים ועקב כך לסתימה של צינורות אספקת החמצן אליהם. תופעות אלה גורמות לנזק הפיך על תפקוד המוח שבא לידי ביטוי, כאמור, בשינוים מהותיים בתפקודו של האדם.

גורמי המחלה

מחקרים הראו כי המטען הגנטי של האדם הוא זה שקובע האם הדם ילקה במחלה או לא. אולם, גם מחסור בוויטמין B12, אלכוהוליזם וכן גידולים במוח עלולים לגרום לפריצתה.

אבחון המחלה

אבחון המחלה נעשה לרב רק בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר התסמינים נעשים חמורים ובולטים.

אבחון המחלה נעשה בידי פסיכוגריאטר אשר עושה שימוש במבחן ה”מיני מנטל”. מבחן זה כולל שאלות פשוטות אודות הנבחן וסביבתו (שמו, היכן הוא נמצא, היום בשבוע, התאריך וכו’). אדם אשר אינו חולה במחלה צפוי לצבור את כל שלושים הנקודות, אולם מי שלוקה במחלה יצבור פחות ניקוד וההתדרדרות במחלה תבוא לידי ביטוי בירידה של כשלוש נקודות לשנה.

מרבית החולים עושים מאמצים כבירים כדי להסתיר את הירידה בתפקודם עקב בושה או פחד. להלן רשימת סימפטומים של המחלה שזיהויים יכול לסייע בגילוי מוקדם של המחלה:

1. קושי בדיבור וביכולת ההתנסחות.
2. חזרה על אותם השאלות או הפרטים שוב ושוב.
3. אובדן זיכרון בייחוד בטווחי זמן קצרים.
4. קושי בהתמצאות בזמן.
5. קושי בהתמצאות בסביבה המוכרת.
6. איבוד חפצים.
7. תחושת בלבול.
8. סימני דיכאון.
9. הזנחה עצמית.
10. ירידה בפעלתנות, חוסר מוטיבציה.
11. סימנים של התנהגות תוקפנית כלפי הסביבה.
12. תלות בסיעוד בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות (הלבשה, אכילה, רחצה).
13. ריבוי בבעיות שינה.
14. אי שליטה על סוגרים וצרכים.
15. הופעתם של חזיונות ודמיונות שווא.
16. קושי בזיהוי בני משפחה וקרובים.
17. קושי בהתניידות.

טיפול במחלה

כאשר מזהים מספר סימפטומים המצוינים לעיל מומלץ לפנות במהרה לאבחון המחלה, אבחון מוקדם של המחלה יכול לעכב את התקדמות המחלה והחמרתה, אך לצערנו, לא נמצאה התרופה שמונעת אותה לחלוטין.

מרבית התרופות בשוק מאיטות את התדרדרות המחלה, אך כאשר המחלה מאובחנת מאוחר, כשהנזק שנגרם לתאי המוח הוא כבד, יעילות התרופות נפגעת משמעותית. מרבית התרופות מסייעות לשמור על צלילותם של החולים, אך אינה מונעת את התדרדרות בריאותם. התרופות הקיימות בשוק הינן:

1. מעכבי פירוק אצטיל כולין- אשר אחראי על התקשורת בין תאי המוח.
2. תרופות נוגדות חמצון- לעיכוב תהליכים הפוגעים ברקמות.
3. תרופות נוגדות דלקת- דוחות את התפתחות המחלה.
4. אסטרוגנים- הורמון מין נשי אשר מסייע בהגנה על תאי העצב במוח.

מעבר לטיפול התרופתי, הסביבה של החולה עשויה להשפיע על התדרדרות מצבו, לכן כדאי להשאיר את הקשיש בסביבה מוכרת, לסייע לו בביצוע פעולות היומיום, להקפיד על סדר יום קבוע, להעסיקו בפעולות שונות, להשרות אווירה טובה בסביבתו, לנהוג אליו בסלחנות ובכבוד.

יש לכך מספר סיבות:

• ירידה בכושר התנועה, ביציבות ובשיווי המשקל
• ירידה בחדות החושים כמו ראיה ושמיעה
• סחרחורות וכאבי ראש שמופיעים יותר בתכיפות בגיל הזהב
• השפעה מזיקה של תרופות כל אלה מבלי להתחשב בבעיות מיוחדות כמו נגישות לכסא גלגלים או להליכון. כיוון שגם תוצאות של נפילה או התנגשות עלולות להיות קשות יותר מאשר בגיל צעיר, בשל הרגישות לשברים והחשש מהתפתחות סיבוכים, תאונות בבית הופכות לגורם סיכון משמעותי שצריך להתחשב בו.

כללי בטיחות בבית:

אם אתם או קרוביכם הגעתם לגיל מבוגר, כדאי לבדוק אלמנטים שונים בבית ולהתאים אותם לצרכים המשתנים. באופן כללי, כדאי להתקין בבית מספר אמצעי בטיחות בסיסיים- גלאי עשן יכול למנוע שריפות מסוכנות וכדאי גם להתקין פעמון או טלפון אזעקה לשעת חירום. והנה עוד כמה טיפים:

א. חשמל- אסור שיהיו בבית חוטי חשמל או חיבורי חשמל חשופים. אם יש כבל חשוף כדאי להזמין חשמלאי מוסמך ולא לנסות לתקן אותו בכוחות עצמכם. חשוב להיזהר בפריסת כבלי החשמל והשימוש במכשירי החשמל. את כבלי החשמל יש להניח מאחורי או מתחת לרהיטים ולא במקום חשוף. אפשר גם להצמיד אותם אל הקירות באמצעות מסקינטייפ. כמובן שצריך להיזהר לא לגעת במכשירי חשמל כאשר אתם רטובים או יחפים.

ב. אש וגז- ישנם מקרים רבים של שריפות כתוצאה משימוש לא נכון בתנורים. אסור להשאיר תנור חימום מכל סוג שהוא דולק בשעות הלילה או כשהדירה ריקה. אם ברשותכם תנור גז, יש להשאיר חלון פתוח. חשוב לוודא שהתנור אינו מכוסה ושהוא מונח בצד ולא במקום שעלול להוות מכשול. כמובן שצריך להיזהר עם שמיכות, וילונות ושאר בדים.

ג. רהיטים-  כדי למנוע תאונות בבית, חשוב למנוע ככל האפשר פיזור מכשולים, במיוחד במעברים, בפתחי חדרים ובמסדרונות. כדאי לכסות פינות חדות של שולחנות או ארונות ולדאוג שהספות יהיו מספיק קשיחות כדי שתוכלו להתרומם מהן בקלות מרבית.

בנוסף, כדאי להתקין מנורות ולהקפיד להדליק אותן עם הכניסה לבית או לחדר, גם אם זה כרוך במעט בזבוז חשמל. אם יש בבית גרם מדרגות חשוב שיהיה מתג חשמל גם מתחתיו וגם מעליו כדי שלא תיאלצו לעבור אותו בחושך. כיוון ששטיחים נוטים להחליק, חשוב להדביק לרצפה שטיחים מסיבים ולסלק כל שטיח שמהווה גורם סיכון.

ד. חדר רחצה- כדאי לצייד את חדר האמבטיה במשטחים מחוספסים נגד החלקה- גם בתוך האמבטיה או המקלחת וגם על רצפת חדר הרחצה. כדאי להתקין מוטות אחיזה ולוודא את יציבותם ואם אתם סובלים מקשיי יציבה או מסחרחורות, חשוב גם להצטייד בשרפרף רחצה. כמובן שגם אם נשפכים מים או נוזל אחר על רצפת המטבח, חשוב לנקות את המפגע.

ה. חדר שינה- כדאי שיהיה על יד המיטה לחצן חירום, או לפחות טלפון זמין. רצוי שיהיה לידכם גם בקבוק מים, משקפיים, מנורת לילה וכל דבר שימנע מכם קימות מיותרות. המזרון צריך להיות מתאים ברמת הנוקשות שלו ובגובהו לצרכים שלכם וחשוב להשקיע בהגבהה או ברכישת מזרון חדש באם צריך, כדי למנוע כאבי גב וקושי בקימה.

ו. אפסון- כדי להימנע מהתכופפויות, זחילות וטיפוסים ברחבי הבית, כדאי לאפסן את החפצים- בין אם מדובר בכלי מטבח, בבגדים או בכל דבר אחר- באזורים נגישים בארונות. חפצים שימושיים במיוחד כדאי לאפסן בגובה הברכיים ומעלה, ופריטים פחות שמישים ניתן לאפסן במגירות הגבוהות או הנמוכות.

בריחת סידן המזוהה בלועזית עם השם אוסטיאופורוזיס, היא מחלה אשר גורמת לדילול במבנה העצמות, מה שמוביל להיחלשות העצמות בגוף עד כדי שבירתן.

הזנחה בטיפול בבעיית בריחת סידן עלולה לגרום להופעת סיבוכים ופגיעה בתפקוד מרבית מערכות הגוף ופעילותן. אצל הסובלים מבריחת סידן, כל נפילה או תזוזה פשוטה לכאורה עלולה להוביל לשברים מורכבים וקשים בכל חלקי הגוף.

בעיית בריחת סידן לא מאותת לחולה בה באמצעות סימפטומים מיוחדים. מדובר במחלה שמחייבת בדיקה אצל רופא על מנת לאבחן אותה ולטפל בה מוקדם ככל שניתן.

בריחת סידן – קבוצות סיכון

הגיל מהווה גורם מכריע כשמדובר בבעיית בריחת סידן. ככול שמתבגרים כך תהליך פירוק העצמות מואץ ותהליך בניית העצם הופך איטי יותר.

בריחת סידן מופיעה גם אצל נשים וגם אצל גברים, אם כי נשים נוטות לסבול מבעיה של בריחת סידן יותר מאשר גברים, בעיקר לאחר גיל הבלות בסמוך להפסקת הווסת – מגיל 50 ומעלה. אצל גברים בריחת סידן מופיעה מגיל 60 ואילך.

בריחת סידן – הגורמים למחלה

ישנם כל מיני גורמים אפשריים להופעה של בריחת סידן והחמרתה. הגורמים העיקריים להיווצרות בריחת סידן הם חוסרים בסידן ובוויטמין D:

סידן – הסידן נקלט בגוף דרך המזונות שאנו צורכים. אדם שאינו צורך מזונות עשירים בסידן (מוצרי חלב, טחינה, שומשום) נמצא בסיכון גבוה לסבול מחוסר סידן בגוף. צריכת סידן מגיל קטן יכולה לסייע במניעת בריחת סידן בגילאים בוגרים יותר.

ויטמין D – נוצר בגוף באמצעות חשיפה לשמש. ויטמין D עוזר בקליטת הסידן בגוף ואגירתו. חשיפה של רבע שעה ביום לשמש מספקת לגוף כמות ויטמין D הדרושה לו לקליטת סידן בגוף. מאחר שההיחשפות לשמש עלולה להיות מסוכנת והרסנית, יש להיחשף לשמש בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחר הצהריים המאוחרות.

קיימים גורמים נוספים אשר עלולים לגרום לבריחת סידן ואינם בהכרח קשורים לגיל המעבר. בין הגורמים: פעילות יתר של בלוטת התריס, נטילת תרופות המורכבות מסטרואידים, היעדר מחזור חודשי, אנורקסיה, נטייה גנטית, רזון ותת משקל.

בריחת סידן – אבחון

אבחון של בריחת סידן נעשה באמצעות צילום רנטגן, או על ידי בדיקה ממוחשבת הבודקת את דחיסות העצמות.
הבדיקות הללו מאפשרות לבחון התדרדרות בדחיסות העצם, המהווה סימפטום המצביע על בעיה של בריחת סידן.

בריחת סידן – אפשרויות טיפול ומניעה

קיימות כל מיני אפשרויות להקדים תרופה למכה ולמנוע הופעה של בריחת סידן, וכן, שיטות אשר מונעות את התדרדרות המחלה לאחר גילויה:

1. תפריט תזונה – תפריט תזונה בריא הוא כזה אשר מכיל את כל אבות המזון. בתפריט התזונה יש לכלול אכילת מוצרים עשירים בסידן – מוצרי חלב, טחינה וכדומה. אנשים אשר סובלים מרגישות למוצרי חלב יכולים לצרוך סידן בצורת תוספי תזונה. שילוב של סידן בתפריט התזונה הוא חשוב מאד, אך חשוב לציין כי יש להימנע מצריכה מוגזמת של סידן אשר עלולה לגרום לאבנים בכליות.

2. טיפול תרופתי – לסובלים מבריחת סידן ניתנות תרופות אשר מאזנות את תהליכי הפירוק והבנייה של העצמות בגוף ובכך מפחיתות את הסיכוי לשברים.

3. חשיפה מבוקרת לשמש – 15-20 דקות בכל יום, בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות אחה”צ המאוחרות לקליטת ויטמין D.

4. פעילות גופנית – ישנם כל מיני תרגילי התעמלות ומתיחות אשר עוזרים לחיזוק העצמות בגוף.

5. התאמת הסביבה ומכשור מתאים – כדי לצמצם סיכויים לנפילות של חולה בבריחת סידן, יש להתאים את הסביבה כך שתהיה יציבה ונוחה.

מהם פצעי לחץ?

פצעי לחץ, כשמם כן הם, פצעים אשר נוצרים עקב לחץ מתון וממושך על אזור מסוים בגוף. הלחץ על אזורים שונים בגופנו נוצר באופן טבעי כאשר אנו יושבים או שוכבים, אך אדם רגיל מרגיש את האזור בגופו “נרדם” או מרגיש שזרימת הדם לאותו אזור נפסקת ובשל כך באופן מודע ותת מודע במהלך השינה הוא זז לבד ומשנה תנוחה.

אנשים החולים במחלות כרוניות ומרותקים למיטה, חולים סיעודיים ואנשים המרותקים לכיסא גלגלים לעיתים אינם חשים או אינם מסוגלים להזיז לבד את גופם ולכן הם זקוקים שמישהו יבצע עבורם את העבודה. במקרים בהם אין לאנשים אלו את העזרה הדרושה והם נותרים באותו מצב לזמן ממושך, נוצרים פצעי לחץ בגופם.

פצעי לחץ כאמור נוצרים עקב לחץ מתון וממושך ועקב כך נוצר מצב באותו אזור בגוף של חוסר זרימת דם הידוע בשם איסכמיה. כאשר דם אינו מגיע לאזור מסוים בגוף, אותו אזור, איבר, שריר ורקמה מתחיל “לגסוס” לאט לאט ונוצר נמק ומוות תאים באותו אזור.  פצעי לחץ שכיחים בעיקר באזורים בגוף כגון: ישבן, גב תחתון, מרפקים, עקבים, ירכיים וקרסוליים.

פצעי הלחץ מדורגים על פי דרגת החומרה שלהם. קיימות 4 דרגות או שלבים של התפתחות פצע לחץ.

• הדרגה הראשונה הינה הדרגה הקלה ביותר, בה מתחיל להתפתח פצע הלחץ וגורם לעור באזור להיות חם, לבן ובעל מראה דלקתי.
• הדרגה השנייה מתרחשת לאחר מספר שעות של חוסר תזוזה, נוצר מצב התחלתי של איסכמיה באזור בגוף, הלחץ המתון מתחיל לפגוע בשכבות העור, העור יותר אדמדם, דלקתי והפגיעה מתחילה להיות גלויה לעין.
• הדרגה השלישית צריכה להוות תמרור אדום עבור המטפלים בחולה. בשלב זה מתקיימת פגיעה בכל שכבות העור, תאים מתחילים למות בשל חוסר אספקת החמצן, אך עדיין אפשר לסייע בקלות לחולה באמצעות תזוזה של גופו לפני שהפגיעה תחמיר עוד יותר.
• הדרגה הרביעית הינה הדרגה הקשה והמסובכת ביותר אשר לרוב מתרחשת עקב הזנחה גורפת של החולה. בשלב זה יש פגיעה בכל שכבות העור וברקמות התומכות מסביב, כגון: שרירים, גידים, כלי דם ועצמות.

מניעה וטיפול בפצעי לחץ

בכדי למנוע התפתחות של פצעי לחץ, יש צורך לדאוג לאנשים או מכשירים אשר יעזרו לאדם החולה להזיז את גופו בכל שלוש שעות, ניתן לעשות זאת בעזרת שכירת צוות סיעודי או מכשיר מיוחד אשר עוזר להזיז את האדם בכל מספר שעות.

כמו כן, מומלץ למרוח משחות וקרמים המכילים חומרים אנטי-בקטראלים על גופו של האדם, לקלח עם סבון אנטיבקטראלי ובאופן כללי לשמור על היגיינה.
ניתן לרכוש כריות ומזרנים מיוחדים, לשכב במיטה בזווית של 30 מעלות, לבצע בדיקות יומיות של העור ובמקרים בהם האדם זקוק לחיתולים מומלץ להחליפם בכל מספר שעות, שכן הרטיבות עלולה לגרום לזיהומים משניים באזור הנגוע.

בדרגות מסוימות יהיה צורך להתחיל בטיפול תרופתי באמצעות תרופות כגון:  דיאזפאם, באקלופן או דנטרולן סודיום ובמקרים קשים יהיה צורך בעזרה כירורגית באמצעות ניתוח להוצאת התאים המתים.

חולים סיעודיים רבים הופכים מעצמאיים לסיעודיים כתוצאה ממחלה, אשפוז או התדרדרות במצבם הרפואי. הקרובים הסובבים את החולה, יתקשו לא פעם, להעניק לו את העזרה לה הוא זקוק ולכן במרבית המקרים נדרשת עזרה מגורם חיצוני: מטפל סיעודי המגיע לביתו של החולה ומעניק טיפול סיעודי או מעבר למסגרת סיעודית- בית אבות סיעודי.

הגדרת חולה כסיעודי מורכב

חולה סיעודי מורכב מוגדר כחולה סיעודי אשר בנוסף לצורך שלו בסיוע סיעודי או זקוק לטיפולים מורכבים יותר.
חולה סיעודי מורכב מתקשה לתפקד בחיי היומיום לרב כתוצאה ממחלות קשות דוגמת: חולי סרטן מתקדם, חולי דיאליזה, חולי מחלות ריאות קשות, בעלי פצעי לחץ עמוקים ועוד.

בשל המצב הבריאותי המורכב חולה סיעודי מורכב זקוק להשגחה צמודה אך גם לטיפול רפואי צמוד. הטיפולים להם נזקק חולה סיעודי מורכב כוללים טיפולים כגון: אינפוזיות ממושכות, האכלה באמצעות זונדה, טיפולי דיאליזה, טיפולים כימותרפיים, טיפולים בפצעי לחץ ועוד.
חולה סיעודי מורכב נמצא במצב רפואי מורכב ולא פעם נתון בסכנת חיים, לפיכך מלבד הסיוע בביצוע פעולות היומיום הוא נזקק לבדיקות וטיפולים רפואיים.

טיפול לחולה סיעודי מורכב ניתן לרב רק במחלקות מיוחדות לחולים סיעודיים מורכבים בבתי חולים או במוסדות ייחודיים.

טיפול ואפשרויות מימון

חולה סיעודי יכול להגיש בקשה לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי. מי שהמוסד לביטוח לאומי מגדירו כחולה סיעודי על פי מספר קריטריונים קבועים בחוק, רשאי לקבל עזרה סיעודית צמודה של מטפל סיעודי מוסמך שסיים את לימודי הסיעוד..

בנוסף, קיימות פוליסות ביטוח סיעודי למתן סיוע סיעודי שניתן לרכוש דרך קופות החולים או ישירות מחברות הביטוח השונות. על פי חוק, ללא הכיסוי הרפואי המתאים, קופות החולים אינן נותנות שירותי סיעוד לחולים סיעודיים.

מימון של מטפל סיעודי או שהות בבית אבות נעשית באופן עצמאי, על ידי המוסד לביטוח לאומי או באמצעות פנייה למשרד הבריאות.

במקרה של חולה סיעודי מורכב, האשפוז הינו באחריות קופות החולים. האשפוז כרוך בהשתתפות עצמית של כ-100 שקלים ליום ומי שמחזיק ביטוח מתאים, מקבל הנחות על סכום זה.

בבית החולים בו שוהה החולה, מגדירים האם החולה הינו חולה סיעודי או סיעודי מורכב. הקביעה מתבססת על הצורך של החולה הן בעזרה בתפקוד היומיומי והן על מצב רפואי מורכב יותר הדורש טיפולים ייחודיים כגון הנשמה, טיפולי דיאליזה, טיפול בפצעי לחץ ועוד.

כאשר החולה הסיעודי המורכב אינו נזדקק לאשפוז בבית חולים, אך מצבו הרפואי הינו רגיש והוא זקוק להשגחה רפואית צמודה, ניתן לשכנו במסגרת סיעודית בעלת מחלקה לסיעודיים מורכבים.
מחלקות אלה מעניקות עזרה סיעודית והשגחה רפואית בידי צוות רפואי.

במרבית המקרים טיפול זה ממומן בידי קופות החולים, אך במידה ובקביעתן קופות החולים אינן מאשרות כי אכן מדובר בחולה סיעודי מורכב, ניתן להתאשפז במחלקות אלה במימון פרטי.

טיפים בבחירת מוסד סיעודי

תנאי האשפוז במחלקה הסיעודית המורכבת חייבים להתאים לאוכלוסיית השוהים בה: הם חייבים להכיל ציוד רפואי ומכשור מתקדם.

תנאי הניקיון והסניטציה חייבים להיות ברמה גבוהה ובכך חדר אשפוז צריכים לשהות עד לשלושה חולים כאשר לכל חדר ישנם שירותים ומקלחת צמודים. בנוסף יש לוודא שיש השגחה צמודה של הצוות הרפואי והסיעודי.