קשישים, בעיקר אלה שמנהלים אורח חיים עצמאי בחיי היומיום, נתונים בסכנה שמה יקלעו למצוקה כלשהי ולא יהיה מי שיעניק להם סיוע מיידי. הקשישים העצמאיים, מתגוררים לא אחת הרחק מילדיהם ולעיתים אף בגפם. במקרים כאלה, קבלת סיוע במקרה של מצוקה הופכים להיות קשים יותר לביצוע.
הפתרון במצבים כאלה הינו לחצן מצוקה- הוא מעניק לקשישים את האפשרות לחיות מצד אחד באופן עצמאי, אך מצד שני, לקבל סיוע באופן מיידי במקרה של מצוקה. לחצן המצוקה מבטיח כי הקשיש יוכל לקבל עזרה בכל זמן, וכן כמעט בכל מצב לו יקלע.
ההתלבטות אם לעבור מהדירה הפרטית שלנו ולגור בבית אבות או דיור מוגן, היא החלטה שעוברת בראשנו, כבר מגיל יחסית צעיר. אנחנו רואים את הסבים שלנו המתבגרים, ואם נרצה או לא, אנחנו מתחילים לחשוב על בית אבות. אבל כשמגיעים למעשה עצמו, צריך לזכור שתמיד כדאי להתכונן מראש.
מה משפיע על ההחלטה לעבור אל בית אבות?
תפקידו של האפוטרופוס
כל אדם במדינת ישראל זכאי לחובות וזכויות, אך קיימות קבוצות באוכלוסייה אשר מוגבלות לפעולות מסוימות ( מוגדרות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות), אנשים הלוקים בשכלם, חולי נפש, קשישים במצב סיעודי או תשושי נפש השוהים בבית אבות לדוגמא, או חולים במחלה המונעת מהם להיות מסוגלים לדאוג לענייניהם.
בישראל, האישפוז הסיעודי ממומן ברובו על ידי המדינה באמצעות משרד הבריאות אשר מספק “קוד” אשפוז לקשישים אשר מצבם התפקודי מוגדר סיעודי או תשוש נפש.
החל משנת 2003, הממשלה מעבירה את האישפוז הסיעודי מידי המדינה לידי המגזר הפרטי והציבורי – בתי אבות סיעודיים. תקצוב מוסדות אלו נקבע בהתאם לתמחור חדש אשר הפחית משמעותית את הסכומים אותם מקבלים בתי האבות – ירידה של כ-20% בתעריף לקוד.
הפחתה זו יחד עם העליה בדרישות הרישוי התפעוליים של משרד הבריאות ושאר הרשויות אשר קשורות למתן רשיון הפעלה ורשיון עסק (דרישות תברואה, רישוי עסקים, כיבוי אש, חוקי ותקנות …
הדיור המוגן בישראל, כפי שאנו מכירים אותו היום, עומד בפני מתיחת פנים. רשת מגדלי הים התיכון פיתחה מודל שונה מהמוכר לנו ותשיקו בקרוב בעיר כפר סבא.
המודל הרווח בתחום הדיור המוגן בישראל הוא של מתחמי מגורים ייעודיים לבני גיל הזהב, אשר מספקים סל שירותים לרווחת הדיירים הגרים בהם. הבוחרים לעבור לגור בדיור מוגן מעתיקים את מגוריהם למבנים בהם מרוכזות יחידות הדיור המוגן ובעצם גרים בסביבת בני גילם בלבד, ובעצם מצטרפים למסגרת שהיא דומה במידת מה לבית אבות לעצמאיים, מבחינת ריכוז האוכלוסיה.
לקויות שמיעה בגיל הזהב
רבים מהקשישים החיים בישראל סובלים מלקות שמיעה ברמה כלשהי. מעל גיל שמונים, התופעה נפוצה כל-כך ש- 80% מבני גיל זה סובלים מהתופעה. הירידה בשמיעה היא חלק מתהליך ההזדקנות, בשל סיבות כמו הצטברות שעווה בתעלת השמיעה, דלקות וסיבות נוספות.
הירידה בשמיעה פוגעת בתחומי חיים רבים: מפגיעה בחיי החברה בשל קשיי התקשורת עם בני משפחה ועם חברים ועד פגיעה בחיי הפנאי בשל הקושי להאזין למוסיקה, להרצאות, לטלוויזיה ועוד.
רשלנות רפואית אשר גרמה למטופל להגיע למצב סיעודי
לצערנו אחת מן התופעות הנלוות לעליה בתוחלת החיים הינה הגעה למצב סיעודי. כמובן שלא כל בני גיל הזהב מגיעים בסופו של דבר למצב סיעודי וודאי שגם בגילאים מוקדמים יותר קורה שמצבו של אדם מתדרדר מסיבות שונות עד לכדי הזדקקותו לטיפול סיעודי. לעיתים ההגעה למצב סיעודי לא הייתה מחוייבת המציאות ונגרמה אך ורק בגלל טיפול רפואי רשלני.
חוק האזרחים הותיקים – מה מגיע לכם?
על פי החוק במדינת ישראל, כל אזרח אשר הגיע לגיל פרישה (גברים בגיל 67 ונשים בגיל 62), זכאים לקבל תעודת אזרח ותיק ממשרד העבודה והרווחה אשר מקנה להם תנאים, זכויות והטבות שונות על פי חוק האזרחים הותיקים.
מוסד הדיור המוגן, לדיור ושירותים לאנשים מבוגרים המנהלים אורח חיים עצמאי, תופס תאוצה בשנים האחרונות. במסגרת זו נרקמת מערכת יחסים מיוחדת, לרוב ארוכת טווח, בין הדייר המבוגר למפעיל, מנהל הבית והצוות המשתייך אליו. הדיירים במסגרת זו ממנים את שהייתם מכל חסכונות חייהם ולרוב גם ממכירת בית מגוריהם. כספים אלו מופקדים בידי מפעילי ומנהלי הבתים, האמונים מאותו רגע ואילך על מתן הדיור המוגן לדייר המבוגר עד לאחרית ימיו.
חרף האמור, אין כיום חוק בישראל המסדיר מערכת יחסים מיוחדת ורגישה זו, הן מההיבט הסוציאלי והן מההיבט הכלכלי.
אנשים רבים מעדיפים כלל לא לחשוב על היום בו יתקשו בביצוע פעולות שכיום נראות לנו ממש קלות ובסיסיות. אנו רגילים לראות ברחוב וגם להכיר אנשים מבוגרים וקשישים הנזקקים לסיוע בפעולות יום יום ובפעולות בסיסיות כמו אכילה, רחצה וכדומה.
חלקנו אף התנסינו בעבר בסיוע לקרוב משפחה קשיש כמו סבא או סבתא בפעולות השוטפות, אבל מה עושים כאשר אין בני משפחה שיכולים לסייע לנו בעת זקנה או עקב נכות, או שבני המשפחה לא מסוגלים לסייע לקשיש באופן שוטף עקב עיסוקיהם.
כאשר קשיש מתקשה לחיות באופן עצמאי בתוך הקהילה, בביתו או בדיור מוגן כתוצאה מהתדרדרות בתפקוד היומיומי שלו יכול הקשיש או משפחתו לפנות לאגף שירותי הרווחה במקום מגוריו ולבקש השמה (הפנייה) של הקשיש בבית אבות. בית אבות הינו מוסד המיועד למבוגרים וקשישים המעניק מקום מגורים וכן טיפול וסיוע בכל צרכיו של הקשיש מבחינה רפואית, סוציאלית וחברתית, וזאת בהתאם למצב התפקודי של הקשיש.