נושא המתות החסד אצל חולים חשוכי מרפא או גוססים על ערש דווי מעורר דיון נוקב ורגשות עזים בכל רחבי העולם. ישנה דילמה הקשה בין כיבוד רצונו של אדם סובל לסיים את חייו על פי בחירותו, לבין קדושת החיים והתקווה לשיפור לא צפוי במצב הרפואי.

אלצהיימר הינה מחלה בה נגרם נזק לתאי העצב במוח והיא גורמת לפגיעה בתפקוד המנטאלי והמעשי בעיקר בקרב אוכלוסיית הקשישים.
תסמיני המחלה
בראשית המחלה נפגעת יכולת החשיבה והזיכרון והחולה חש בלבול והפרעות התנהגותיות שונות. בשלב מתקדם יותר של המחלה החלה פגיעה ביכולות לבצע פעולות יומיומיות כגון אכילה, שליטה על סוגרים, שינה ואף דיבור. במקביל נגרם נזק קשה לזיכרון ולעיתים החולה מתקשה לזכור מי הוא.
לרב מחלת האלצהיימר נמשכת כעשר שנים מרגע אבחון המחלה ועד למותו של החולה.

מחלקות לתשושי נפש פונות לאוכלוסיית המבוגרים והקשישים אשר לוקים בבעיות קוגניטיביות חמורות כמו דמנציה, אלצהיימר, בעיות קשות בהתמצאות ושיקול דעת והפרעות חמורות בהתנהגות כתוצאה ממחלות הגורמות לפגיעה מוחית. לרוב הפניה למחלקת תשושי נפש מתבצעת על ידי פסיכוגריאטר.
תשושי נפש, סובלים גם מבעיות רגשיות הבאות לידי ביטוי באדישות בינונית או קשה כרונית או חולפת, הבעת חוסר עניין מוחלט בסובב אותם.