נושא המתות החסד אצל חולים חשוכי מרפא או גוססים על ערש דווי מעורר דיון נוקב ורגשות עזים בכל רחבי העולם. ישנה דילמה הקשה בין כיבוד רצונו של אדם סובל לסיים את חייו על פי בחירותו, לבין קדושת החיים והתקווה לשיפור לא צפוי במצב הרפואי.

כדי להבין מהו מצב של חולה סיעודי מורכב עלינו להבין קודם מהו מצב חולה סיעודי.
אדם המוגדר כחולה סיעודי הוא מי שלוקה בבעיות בריאותיות אשר מפריעות לו לתפקד בחיי היומיום ועל כן הוא זקוק לעזרה סיעודית בביצוע פעולות יומיומיות שונות. פעולות אלה כוללת פעולות יומיומיות הנתפסות בעינינו כבסיסיות: אכילה, לבוש, רחצה, טיפול בצרכים, התניידות ועוד.
חולה סיעודי זקוק לעזרה יומיומית ממטפל או אחות סיעודית, ואילו מבחינה בריאותית הוא אינו נזקק להשגחה צמודה של צוות רפואי.

כאשר בן משפחה קשיש מגיע למצב בו מצבו התפקודי מונע ממנו לבצע פעולות יומיומיות כגון הליכה, אכילה רחצה ולמעשה תפקוד עמצאי בבית,  יש לשקול להעבירו למוסד / בית אבות סיעודי שבו יוכל לקבל טיפול צמוד בשל מגבלותיו וכן ליווי וטיפול רפואי טוב ומענה לצרכיו.

בית אבות סיעודי מיועד לקשישים המוגדרים סיעודיים.
אבחנת מצב סיעודי של הקשיש מבוצעת על ידי צוות מקצועי. קשיש סיעודי הוא אדם שאינו מסוגל לבצע פעולות בסיסיות כמו הליכה, קימה, אכילה, עשיית צרכים לבישה ופשיטת בגדים ועוד.
בתי אבות סיעודיים מסוגלים להעניק טיפול מקיף הנמשך 24 שעות.