רשלנות רפואית אשר גרמה למטופל להגיע למצב סיעודי
לצערנו אחת מן התופעות הנלוות לעליה בתוחלת החיים הינה הגעה למצב סיעודי. כמובן שלא כל בני גיל הזהב מגיעים בסופו של דבר למצב סיעודי וודאי שגם בגילאים מוקדמים יותר קורה שמצבו של אדם מתדרדר מסיבות שונות עד לכדי הזדקקותו לטיפול סיעודי. לעיתים ההגעה למצב סיעודי לא הייתה מחוייבת המציאות ונגרמה אך ורק בגלל טיפול רפואי רשלני.

אנשים רבים מעדיפים כלל לא לחשוב על היום בו יתקשו בביצוע פעולות שכיום נראות לנו ממש קלות ובסיסיות. אנו רגילים לראות ברחוב וגם להכיר אנשים מבוגרים וקשישים הנזקקים לסיוע בפעולות יום יום ובפעולות בסיסיות כמו אכילה, רחצה וכדומה.
חלקנו אף התנסינו בעבר בסיוע לקרוב משפחה קשיש כמו סבא או סבתא בפעולות השוטפות, אבל מה עושים כאשר אין בני משפחה שיכולים לסייע לנו בעת זקנה או עקב נכות, או שבני המשפחה לא מסוגלים לסייע לקשיש באופן שוטף עקב עיסוקיהם.

אם אתם זקוקים לטיפול סיעודי בבית חשוב שתדעו מהי גמלת סיעוד של המוסד לביטוח לאומי.
המוסד לביטוח לאומי  אחראי על מתן גמלת סיעוד (חוק סיעוד) שמטרתו לאפשר לקשישים להתגורר בקהילה, בביתם או בדיור מוגן באיכות חיים גבוהה ככל הניתן באמצעות סיוע סיעודי הניתן על ידי חברות סיעוד המוכרות על ידי המוסד לביטוח לאומי.

החוק מאפשר כיום להעסיק עובדים זרים לצרכי סיעוד קשישים. עובדים זרים המועסקים בסיעוד חייבים ברישיון עבודה תקף.
בכדי לקבל גמלת סיעוד אשר ניתן יהיה לשלם באמצעותה את עלות הטיפול יש לעמוד בתנאי חוק סיעוד המציין באופן מדויק מהן הקריטריונים שלפיהם מוגדר קשיש כסיעודי.  על תנאי קבלת חוק סיעוד – באחד המאמרים הבאים.

טיפול סיעודי מיועד לקשישים שאינן מסוגלים לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות כמו הליכה, לבישת בגדים, רחצה, ועוד.
המוסד לביטוח לאומי מאפשר קבלת גמלת סיעוד (חוק סיעוד) המאפשרת לקשיש להעסיק בביתו מטפל או מטפלת על-פי מספר שעות שנקבעו בזכאותו.
הטיפול הסיעודי כולל עזרה בהלבשה,  רחצה, ביצוע עבודות ניקיון, עריכת קניות , בישול, הוצאת הקשיש לטיול או סידורים וכיוצא בזה.

בתי אבות קיימים בישראל עשרות שנים ומעניקים טיפול לקשישים בערוב ימיהם. במשך השנים השתנה תמהיל האוכלוסיה אשר מאכלסים את בית האבות – אם בתחילה אחוז הקשישים הסיעודיים היה זניח ורוב דיירי בית אבות היו עצמאיים, התעורר צורך לטפל ביותר קשישים במצב תשוש וסיעודי. יחד עם זאת, קשישים עצמאיים וצעירים אינם מעוניינים לעבור לבית אבות ולכן נפתחו בתי דיור מוגן אשר מאפשרים המשך שגרת היום-יום בסביבה בטוחה יחד עם בני גילם.