דלקת ריאות בגיל הזקנה

דלקת ריאות הייתה אחת המחלות הקטלניות לאורך כל ההיסטוריה האנושית ובייחוד במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. עם גילוי הפנצילין ותחילת פיתוח תרופות האנטיביוטיקה, הפכה דלקת הריאות ממחלה שאנשים הצטמררו לשמה, מחשש שתגרום למוות, למחלה חולפת שניתן להירפא ממנה בתוך שבוע עם טיפול נכון. עם השימוש הנרחב באנטיביוטיקה החלו להתפתח זנים עמידים יותר של חיידקים הגורמים לדלקת ריאות, ובנוסף התחלנו לראות אוכלוסיות שהן רגישות יותר למחלה זו.

קשישים מועדים יותר לסבול ממחלות וכך גם כאשר מדובר על דלקת ריאות. המערכת החיסונית שלהם אינה חזקה מספיק בכדי להתמודד עם זיהומים העשויים להתפתח כתוצאה משפעת, למשל, ולהסתיים באשפוז.

ניתן לומר שמערכת החיסון של תינוקות קטנים ופגים נמצאת עדיין בשלב ה”הרצה” ועדיין לא התפתחה מספיק בכדי להגן עליהם בפני כל הזיהומים האפשריים. מערכת החיסון של הקשישים מאידך, סובלת מ”בלאי” מסוים לאחר שימוש של שנים רבות ואיננה מסוגלת “לספק את הסחורה” כמו שעשתה בעבר.

דלקת ריאות

דלקת ריאות מכונה בשפה הרפואית “פנאומוניה” והיא מתארת מצב בו זיהום, שהוא בדרך כלל חיידקי, מגיע לרקמת הריאה ודרכי האוויר דרך זרם הדם או דרך האוויר הנשאף. החיידקים הנפוצים ביותר הגורמים לדלקת ריאות הם חיידק ה”פנאומוקוקוס” וחיידק ה”כלמידיה”. עוד על דלקת ריאות תוכלו לקרוא כאן

הסימפטומים הראשוניים של דלקת ריאות כוללים שיעול וחום גבוה שמידרדרים במהרה אצל קשישים ותינוקות למצב של קוצר נשימה המתבטא בטאכיפניאה (נשימה מהירה) של מעל ל-20 נשימות בדקה. לאחר מכן ניתן לשמוע צפצופים בנשימה.

החולה עלול להציג בחילות והקאות, כמו כן ייתכנו כאבי בטן וכאבים בחזה. התפשטות של התהליך הדלקתי תוביל לירידה ביכולת החמצון של הדם וכתוצאה מכך הכחלה של השפתיים וקצות האצבעות וכן ירידה בהכרה. הטיפול בדלקת ריאות הוא על ידי מתן אנטיביוטיקה בכדורים או דרך הוריד עם שילוב של שמירה על רמות חמצן ומלחים תקינים בדם, על ידי שימוש באביזרי עזר לנשימה ותמיסות המוחדרות לגוף בעירוי.

מדוע המחלה מסוכנת לקשישים?

במרבית המקרים שילוב של פעילות תקינה של מערכת החיסון עם טיפול אנטיביוטי נכון, מביא לכך שדלקת הריאות חולפת בתוך ימים עד שבועות ולרוב אינה מצריכה אשפוז בבית חולים. הסיפור אצל קשישים הוא מסובך יותר, ומידי שנה מאות קשישים במדינת ישראל נפטרים כתוצאה מסיבוכים של דלקת ריאות.

הסיבה לאגרסיביות הרבה של המחלה בקרב קשישים היא שילוב של מספר מצבים המלווים את הזקנה והופכים את אוכלוסיה זו לפגיעה יותר: ירידה בפעילות המערכת החיסונית בצירוף עם מחלות כרונית הפוגעות בתפקוד התקין של הלב והריאות וכן מחלת הסוכרת, הופכים את הקשישים לכר פורה להתפתחות של זיהומים חיידקיים המתחילים בריאה ומתפשטים דרך זרם הדם לשאר רקמות הגוף, וגורמים בכך לכשל איברים רב מערכתי שמוביל בסופו של דבר להידרדרות במצב, שמצריכה לא אחת אשפוז בטיפול נמרץ ותמיכה נשימתית אינטנסיבית.

כאשר המאמצים לעזור אינם צולחים והטיפול האנטיביוטי אינו מצליח להתגבר בכוחות עצמו על המחלה, היא מביאה בסופו של דבר למותו של החולה. האשפוז אף הוא מחביא בתוכו סכנות, שכן בית החולים הוא מקום בו נמצאים חיידקים עמידים רבים שאין דרך להיפטר מהם על אף שמירה על אמצעי היגיינה וסטריליזציה מיטביים. חיידקים עמידים ואלימים אלה עשויים “לתפוס טרמפ” על הקשיש עם מערכת החיסון המוחלשת ולגרום לו לזיהום נוסף על דלקת הריאות שעימה הוא מתקשה להתמודד.

כיצד להימנע?

משרד הבריאות ממליץ לקשישים ואוכלוסיות אחרות בסיכון להתחסן מידי שנה בחודשי הסתיו בחיסון כנגד הזנים הנפוצים של חיידקים הגורמים לדלקת ריאות. בכל מקרה של עליית חום ושיעול בקרב קשישים, יש לפנות במיידית לרופא בכדי להתחיל בירור בשאלה האם קיימת דלקת ריאות, בכדי שניתן יהיה להתחיל בטיפול מתאים בהקדם האפשרי.