מבחן תלות
אחת הדרכים בהן מעורבת המדינה בסיוע לקשישים, היא באמצעות חוק סיעוד. חוק הסיעוד, המופעל על ידי הביטוח לאומי בשיתוף עם שירותי בריאות כללית ומשרד הרווחה, מבטיח לקשישים העומדים בתנאי הזכאות, לקבל שעות שבועיות לשירותי סיעוד, שייעודם לסייע לקשיש לבצע את פעולות היום יום שלו, ולהקל עליו ועל משפחתו בניהול משק הבית.
זכאות לחוק סיעוד
בין תנאי הזכאות בהם הקשיש צריך לעמוד:
- עליו להיות תושב ישראל
- עליו להגיע לגיל הפרישה אשר נקבע בהתאם לתאריך הלידה, ועומד בממוצע על גיל 65-67 לגברים ו- 60-62 לנשים.
- עליו להתגורר בביתו (או במסגרת דיור מוגן, אך לא במסגרת בית אבות או מוסד סיעודי אחר)
- הכנסותיו ממוצעות, ועומדות במבחן ההכנסה (קשיש שהכנסותיו גבוהות מהממוצע, יתכן ויהיה זכאי לקבלת גמלת סיעוד בשיעור מופחת)
- הוא אינו מקבל גמלה או קצבה אחרת לקבלת שירותים
קשיש אשר עומד בתנאים בסיסיים אלו, צריך בנוסף, לעמוד במבחן תלות, הגורם המכריע לקבלת גמלת סיעוד. מהו מבחן תלות? אילו קריטריונים נבדקים במסגרת מבחן זה וכיצד יש לפעול כאשר רוצים לערער על תוצאות מבחן התלות? על כך, במאמר.
מהו מבחן תלות
אחד מתנאי הזכאות ההכרחיים לקבלת גמלת סיעוד, הוא עמידת במבחן תלות. מבחן תלות, אשר נקרא גם בשם מבחן ADL, בודק האם הקשיש זקוק לסיוע בעת שהוא מבצע פעולות יום יומיות בסיסיות נפוצות, והאם הוא זקוק להשגחה צמודה על מנת להגן על בטחונו ועל בטיחות הקרובים לו.
מבחן התלות מתבצע על ידי איש מקצוע כמו אחות, מרפא בעיסוק, פיזיותרפיסט או עובד/ת סוציאלי/ת, בביתו של הקשיש. לאחר שמתקבלת דרישת הקשיש ומשפחתו לקבלת גמלת סיעוד ולאחר שנבחנת העמידה בתנאים שהוזכרו לעיל, מגיע איש מקצוע מטעם הביטוח הלאומי ובודק את מידת הצורך של הקשיש בסיוע ואת הצורך שלו בהשגחה.
אלו קריטריונים נבחנים במסגרת מבחן התלות?
איש המקצוע המגיע לבית הקשיש, בוחן מספר קריטריונים עיקריים, אשר לכל אחד מהם ניתן ניקוד מסוים. הניקוד הסופי של עמידה בכלל הקריטריונים יחד, קובע את דרגת הסיוע אותה יקבל הקשיש. כיוון שגמלת הסיעוד באה לידי ביטוי בשעות טיפול, אזי, קשיש שקיבל את הניקוד הגבוה ביותר, יהיה זכאי לדרגת הסיוע הגבוהה האפשרית, העומדת על 16-18 שעות שבועיות. קשיש אשר קיבל ניקוד נמוך יותר, יהיה זכאי למכסת שעות נמוכה בהתאם.
אלו הקריטריונים אותם בוחן איש המקצוע במסגרת מבחן תלות:
- מגורים בבית- האם הקשיש מתגורר בגפו? האם יש בן משפחה או קרוב המתגורר יחד עימו?
- צורך בהשגחה- עד כמה הקשיש זקוק להשגחה צמודה? האם הוא עלול לפגוע בעצמו או בסובבים לו?
- תפקודו העצמאי של הקשיש- אילו פעולות מסוגל הקשיש לבצע בעצמו? האם הוא זקוק לסיוע בעת ביצוע פעולות אלו?
תפקודו של הקשיש
המרכיב העיקרי הנבחן במסגרת מבחן התלות, הוא יכולתו של הקשיש לבצע שש פעולות בסיסיות וביניהם:
- אכילה ושתייה- האם הקשיש מסוגל לאכול ולשתות בעצמו ללא עזרת אדם או מכשירי עזר? האם הוא יכול להכין לעצמו אוכל? האם הוא מסוגל להגיש לעצמו?
- קימה ושכיבה- האם הקשיש יכול להתרומם ממיטתו? האם הוא מסוגל להתיישב בצורה זקופה? אם הוא יכול לעבור ממצב של ישיבה למצב בו הוא עומד? האם הוא זקוק לסיוע כאשר הוא מבצע זאת?
- החלפת בגדים- האם הקשיש מסוגל להתפשט בעצמו? להתלבש? האם הוא מצליח לחבר לעצמו עזרים רפואיים שונים או שהוא זקוק לסיוע בכך?
- רחצה- האם הקשיש מצליח לפתוח את ברז המים? האם הוא מסוגל להיכנס אל המקלחת ולצאת ממנה ללא סיוע? האם הוא מצליח להשתמש בסבון? במים?
- ניידות- האם הקשיש מסוגל להתנועע בביתו ללא סיוע של אדם או אמצעי עזר? האם הקשיש מרותק למיטתו? לכסא גלגלים?
- שליטה על סוגרים- האם הקשיש שולט על הפרשותיו? האם הוא מסוגל לטפל בצרכיו? האם הוא זקוק לסיוע או אמצעי עזר?
קבלת גמלת סיעוד
קשיש, אשר קבע איש המקצוע כי הוא זקוק לסיעוד והשגחה, והוא עומד בקריטריונים ובתנאים שהוזכרו לעיל, זכאי לקבל גמלת סיעוד בשיעור שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי. גמלת הסיעוד באה לידי ביטוי בשעות סיוע שבועיות ובאספקת מוצרי ספיגה, לחצני מצוקה, שירותי כביסה, שהות במרכז יום וכן הלאה. הזכאות לגמלת סיעוד עשויה להיות מוגבלת בזמן.
ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי
קשיש אשר לא עמד במבחן התלות, או שקיבל גמלה נמוכה מהרצוי או שמצבו הבריאותי התדרדר, רשאי לבקש שוב לעבור את מבחן התלות. יש להגיש בקשה מחודשת למוסד לביטוח לאומי או להגיש ערעור לבית הדין לעבודה, מקסימום תוך חצי שנה מיום החלטתו של המוסד לביטוח לאומי.