כמעט כל אדם מבוגר, המתקרב לגיל הפנסיה או העובר אותו נתקל מעת לעת במצבים של שכחה. מצבי שכחה זמניים וחולפים יכולים לנבוע מעייפות, ממחלה או לעיתים – מירידה בכושר השכלי. י
רידה בכושר השכלי, הקוגניטיבי, שמקשה על התפקוד ומסכנת את הקשיש מכונה בשם “תשישות נפשית”. כאשר אדם מאובחן באופן מקצועי על ידי רופא בעל הסמכה גריאטרית בתור תשוש נפש, חשוב למצוא מסגרת מתאימה.
דבר זה נכון במיוחד כאשר לא מאובחנת רק ירידה קלה בזיכרון אלא כאשר יש ירידה בתפקודי חשיבה, כושר שיפוט לקוי, אובדן התמצאות. במצבים הקשים יותר, תשושי נפש אף אינם יכולים לדאוג לעניינים בסיסיים כגון שמירה על היגיינה, עריכת קניות, לבוש מסודר. מצבים כאלה מחייבים מציאת מסגרת מתאימה לקשיש, על פי רוב בשיתוף קרובי המשפחה.
מקומות ברישיון
בישראל ישנם לא מעט בתי אבות ומוסדות גריאטריים. מועדוניות ומרכזי יום לקשיש יכולים להיות פתרון טוב לקשישים שמאובנים כסובלים מתשישות נפשית מתונה, אך אין זה פתרון נכון כאשר מדובר בדמנציה חריפה או אלצהיימר בשלב מתקדם. במקרים כאלה, הפתרון הטוב ביותר יהיה מוסד שמשכן את הקשיש ומספק לו טיפול צמוד והשגחה של עשרים וארבע שעות ביממה.
הכלל החשוב ביותר שיש לבדוק כאשר מתעניינים במוסדות מתאימים הוא קיומו של רישיון מתאים. רישיון הפעלה מטעם משרד הבריאות ורשויות הרווחה הוא הכרחי כאשר רוצים להיות בטוחים שמדובר במסגרת המספקת טיפול משביע רצון. קיומו של רישיון מצביע על כך שנעשים ביקורות קבועות על מנת לחדש את הרישיון ועל מנת לוודא את קיומם של תקנים, מתקני טיפול, אנשי מקצוע.
עובדה נוספת שיש לשים אליה לב היא קיום מחלקה מתאימה. בית אבות או מוסד גריאטרי מתאים עבור תשושי הנפש חייב להכיל מחלקה ייעודית, נפרדת מזו המיועדת לקשישים עצמאיים (לכאלה שאינם מוגבלים בתפקוד). מחלקה מתאימה תהיה נפרדת גם ממחלקה המיועדת לקשישים סיעודיים שתפקודם המנטלי שפיר. צרכיהם של תשושי הנפש שונים, הן מאלה של הסיעודיים והן מאלה של העצמאיים.
מסגרות מסובסדות לקשישים
בתי אבות, דיור מוגן או מוסדות גריאטריים המיועדים לקשישים תשושי נפש חייבים לספק מענה משולב, יום ולילה, בהיבטים כגון היגיינה, הלבשה, האכלה, השגחה, מעקב רפואי וסוציאלי. התאמה לצרכים של תשושי הנפש יכולה להימצא הן במוסדות בבעלות ציבורית והן במוסדות בבעלות פרטית. כיום, גם חלק מהמוסדות הפרטיים מספקים מענה של טיפול מסובסד. טיפול מסובסד מיועד לקשישים שעומדים בקריטריונים סוציואקונומיים, כאשר לצורך כך יש להגיש בקשה ל”קוד” של משרד הבריאות. מצד אחד, יש בכך כדי לאפשר מענה לתשושי נפש חסרי אמצעים.
מצד שני, יש לקחת בחשבון שעשויה להיות תקופת המתנה. במידה ורוצים להגיש בקשה לקוד, יש לבדוק לפני כן אם המסגרת שנבחרה הגיעה להסדר המתאים ומאושרת על ידי משרד הבריאות. חלק מהמקומות מסייעים בקבלת קוד ויש כאלה שמשכנים את הקשיש גם לתקופת ביניים ועוד בטרם התקבל האישור.
מסגרות ברמות שונות
כאשר בוחרים מסגרת לקשיש תשוש הנפש, חשוב לקחת בחשבון שישנם הבדלים ניכרים בין המסגרות השונות. ההבדלים באים לידי ביטוי באיכות החדרים, במספר אנשי הצוות ביחס למטופלים, בסוגי הפעילויות, בשטחים הציבוריים, קיומה של גינה, איכות חדר האוכל ועוד.
הבחירה במסגרת המתאימה מבוססת לא פעם גם על הקרבה למקום המגורים של בני המשפחה, על מנת שניתן יהיה לקיים קשר עם הקשיש – הורה, סבא, סבתא. לסיכום, העלות, אפשרות לקבלת קוד, קיומו של רישיון ואיכות המתקנים והטיפול הם שעומדים בבסיס הבחירה במסגרת המתאימה.
אולי יעניין אותך גם:
כיצד תוכנית “מגן אבות ואמהות” של משרד הבריאות מגנה על הקשישים בזמן משבר הקורונה?