שלושה סוגי נגיפים אחראים להתפרצויות שפעת: סוגי A ו-B, המשפיעים על מחלות חמורות בדרכי הנשימה, וסוג C הגורם לשפעת קלה שאינה שייכת למגיפות. סוג A מחולק לתת סוגים שונים המבוססים על המבנה הכימי של הנגיף. סוג B אינו מחולק לקטגוריות משנה, ואחראי להתפרצויות עונתיות של שפעת.
קשישים בגילאי שבעים ושמונים נמצאים בסיכון גבוה יותר לשפעת, בהשוואה לקשישים בגילאי שישים, בשל הירידה בחסינות הגופנית למחלות ככל שהם מזדקנים. מסיבה זו, מומלץ למבוגרים מעל גיל 65, לקבל חיסונים שנתיים נגד שפעת.
איך מתפתחת שפעת בקרב קשישים?
וירוס השפעת מדבק ביותר ומתפשט מאדם לאדם באמצעות טיפות וחלקיקים קטנים הניתזים באמצעות שיעול או עיטוש של אדם נגוע. מבוגרים מעל גיל 65, הסובלים מתזונה לקויה או ממצבים בריאותיים מסוימים, כגון מחלות לב, אסטמה, מחלת כליות וסוכרת, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח שפעת.
במקרים אלו, השפעת עלולה להסתבך ולהתפתח למצבים מורכבים המובילים לאשפוז או העלולים להסתיים במוות. חלק מהרופאים סבורים שמערכת חיסונית חלשה, כפי שקיימת בקרב קשישים, אינה יכולה להילחם כראוי בתגובה דלקתית של שפעת, והחולה מפתח סיבוכים.
מהם תסמיני וסימני שפעת בקשישים?
התסמינים מתפרצים בדרך כלל בפתאומיות וכוללים:
- חום גבוה.
- כאבים קשים במפרקים ובשרירים מסביב לעיניים.
- חולשה כללית.
- מראה חולני עם עור חם וסמוק.
- עיניים אדומות ודומעות.
- כאבי ראש.
- שיעול יבש.
- כאב גרון.
- הפרשות מימיות מהאף או גודש באף.
- הקאות.
- שלשולים.
תקופת הדגירה של החיידקים האחראים למחלה נמשכת בין זמן החשיפה לנגיף לבין התפרצות תסמיני המחלה.
במקרים קלים, אבחנת השפעת מתבצעת בקליניקת הרופא, במהלך התפרצותה. במקרים אחרים, חשוב לבסס את האבחנה באמצעות בדיקות מעבדה מהירות, כשהמטופל מופנה לאשפוז עם התפרצות חמורה של מחלת ריאות חמורה.
גישות טיפול לשפעת קלה או חמורה
טיפולי השפעת כוללים טיפולים ביתיים כגון מנוחה במיטה, הימנעות ממאמץ פיזי, והימנעות מאלכוהול ועישון. חשוב להקפיד על הידרציה, ותסמינים קלים ניתנים לטיפול עם תרופות ללא מרשם כגון אקמול, אדוויל ונפרוקסן.
טיפול רפואי לתסמינים חמורים יותר של שפעת בקשישים כוללים תרופות אנטי ויראליות, הנקבעות להפחתת חומרת ומשך הזיהום. לעתים נקבעת אנטיביוטיקה לטיפול בזיהומים הנוצרים על ידי חיידקים משניים, העלולים לגרום לסיבוכי שפעת.
שפעת ובריאות הקשישים
קשישים פגיעים הרבה יותר למחלות, וברגע שהם נדבקים בשפעת, הם מפתחים סיבוכים. הם סובלים מתסמינים חמורים יותר היות ואין להם חסינות פיזיולוגית כמו לצעירים. לכן הם סובלים מתסמינים מורכבים, והם פגיעים יותר לסיבוכים.
הסיבוכים החמורים יותר כוללים דלקת ריאות נגיפית ראשונית או דלקת ריאות כתוצאה מחיידקי משנה, במצב המצריך טיפול בבית חולים. רוב האשפוזים ומקרי המוות הנובעים משפעת בקשישים הם תוצאה של דלקת ריאות והפרעות נשימתיות אחרות.
