דיכאון בגיל השלישי

דיכאון הוא נכון להיום האבחנה הפסיכיאטרית השנייה השכיחה ביותר בקרב קשישים (האבחנה השכיחה ביותר היא דמנציה).

כפי שנפרט במאמר זה, ישנו מגוון רחב ביותר של גורמי סיכון לדיכאון בקרב בני גיל הזהב ולמרות שמדובר בהפרעה שנחשבת לפשוטה ואף קלה יחסית לאבחון כבר במסגרת הרפואה הראשונית, הרי שלפי הידוע לנו כיום, בין עשרים לחמישים אחוז מהמקרים נותרים לא מאובחנים וכתוצאה מכך לא זוכים לקבלת טיפול.

בין עשרה לעשרים אחוזים מהקשישים המתגוררים בקהילה מדווחים על תחושת עצב ואילו בקרב חמישה אחוז מהם ניתן לאבחן דיכאון קליני מלא. באופן עקבי ניתן לראות כי שכיחות הדיכאון עולה ככול שמצבו של המטופל מבחינה רפואית-תפקודית מורכב יותר כשבקרב קשישים המאושפזים בבתי החולים, השכיחות מגיעה גם ל- 12 אחוזים.

ישנה אמונה שגויה לחלוטין לפיה תחושות של דיכאון הן תחושות טבעיות ובלתי נפרדות מתהליך ההזדקנות, אך דווקא ההיפך הוא הנכון – רוב הקשישים חשים סיפוק מחייהם.

מה הם הגורמים לדיכאון בגיל השלישי?

ישנם גורמי סיכון רבים לדיכאון בקשישים. להלן כמה מהם בנקודות:

• נשים סובלות מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר מגברים.
• נכות תפקודית מגדילה את הסיכון לדיכאון בצורה משמעותית.
• נוכחות של מצב בריאותי חדש או החמרה במצב הבריאותי.
• שכול או אבל.
• אבחון של דיכאון בעבר.
• הפרעות שינה.
• השכלה נמוכה.
• היעדר תמיכה חברתית ומשפחתית.

מה הם התסמינים של דיכאון בגיל השלישי?

תסמיני הדיכאון כוללים בראש ובראשונה שינוי משמעותי ביכולת ההנאה או במצב הרוח במשך תקופה של שבועיים לכל הפחות. בדרך כלל אדם הסובל מדיכאון לא יתלונן על עצב או מצב רוח ירוד אלא על תחושה עמוקה של חוסר טעם לחיים או חוסר חשק. כמו כן רבים מהקשישים הסובלים מדיכאון מתלוננים על יקיצה מוקדמת מאוד מהשינה, יקיצות חוזרות במהלך הלילה או קושי להירדם. רק בקרב עשרה עד חמישה עשר אחוז מהקשישים הסובלים מדיכאון ניתן יהיה לראות עלייה בכמות שעות השינה.

תסמין שכיח נוסף המאפיין קשישים הסובלים מדיכאון הוא חוסר תיאבון וחוסר חשק לאכול, כאשר רק מעטים מהקשישים הסובלים מדיכאון מדווחים על תיאבון מוגבר עד בלתי נשלט. תסמינים שכיחים נוספים הם למשל פגיעה בזיכרון, חוסר ריכוז, תחושה של ערך עצמי ירוד, רגשות אשם ומחשבות על מוות.

כיצד מאבחנים דיכאון בגיל השלישי?

אבחון דיכאון בקשישים מתבצע בדומה לאבחון דיכאון באופן כללי, כלומר בהסתמך על הקריטריונים המופיעים במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי של אגודת הפסיכיאטרים (DSM).

מאחר וישנם גורמים רבים שעשויים למסך דיכאון או לדמות דיכאון, חשוב ביותר לשים לב לקיומם של מצבים אלו בתהליך האבחון. עוד יש לציין כי בדרך כלל בקשישים הדיכאון לא מופיע בצורה פתאומית ובאופן משתק כמו שהוא מופיע בגילאים צעירים אלא באופן הדרגתי מאוד.

בנוסף לכך, בקשישים חשוב לבצע אבחנה מבדלת בין מצבים שונים שיכולים לבוא לידי ביטוי מבחינה קלינית באופן דומה מאוד לאופן שבו הדיכאון בא לידי ביטוי. הכוונה היא למשל לדמנציה, אבל, תגובה לאירועים טראומטיים, חרדה ועוד.

כיצד מטפלים בדיכאון בגיל השלישי?

מטרת הטיפול היא להביא את המטופל הסובל מדיכאון למצב של רמיסיה או נסיגה, כלומר למצב שבו התסמינים של הדיכאון ייעלמו כליל. מבחינת הסיכון לסבול מדיכאון פעם נוספת, הוכח במחקרים רבים כי הגעה למצב זה היא הטובה ביותר. כיום ישנו מגוון רחב ביותר של אפשרויות טיפוליות, החל מטיפולים פסיכולוגיים קצרי מועד וכלה בטיפול תרופתי כרוני, כאשר בחלק ניכר מהמקרים הטיפול יכלול שילוב בין טיפול פסיכותרפי לטיפול תרופתי.