התמודדות עם כאב כרוני בגיל הזהב

ההערכה המקובלת היא שכמיליון ישראלים מתמודדים עם כאב כרוני כלשהו בחיי היום- יום שלהם. מדובר במספר עצום למראית עין אך אם תחשבו על כך, תגלו במהרה כי גם אתם מכירים אדם הסובל מכאבים כרונים ואולי אפילו מדובר בכם.

כאשר אנו מתקרבים לכיוון גיל הזהב הבעיה של כאבים כרוניים מחמירה ונעשית נפוצה יותר. ישנם אנשים המתבדחים על כמה שהתופעה שכיחה באומרם ש"אם עברת את גיל 50 ועדיין לא כואב לך, כנראה שמשהו אצלך לא בסדר", אך בבדיחה הזו יש מן האמת ומבוגרים רבים ובעיקר קשישים סובלים מכאבים כרוניים.

המקומות הנפוצים ביותר לכאב כרוני בקרב בני הגיל המבוגר הם המפרקים, בעיקר אזור הברכיים, הגב התחתון וכן מפרקי כף היד. כאבי ראש כרוניים או כאבי רגליים גם הם נפוצים מאוד בקרב בני גיל הזהב. כאבים אלה מביאים את הסובלים מהם לא אחת אל המרפאה בחיפוש אחר פתרון.

למה כואב לנו?

כאב הוא אחד ממנגנוני ההגנה החזקים ביותר שיש לגופנו להציע לנו, שכן הוא מתריע בפני סכנה. כאב מדקירה, כוויה או מגורם מזהם מתריע בפנינו על מצב שיכול לפגוע בבריאותנו, ומאותת לנו להתרחק ממקור הסכנה או לחילופין לטפל בבעיה שנוצרה לפני שתחמיר.

תחושת הכאב מורגשת למעשה לא על ידי האיבר הכואב כי אם על ידי המוח. באזור הפגוע קיימים סיבי עצב שמעבירים שדרים חשמליים אל אזור במוח שאחראי על פענוח תחושת כאב וכך אנו יודעים שכואב לנו.

כאב כרוני הוא מצב פתולוגי שכן הוא נובע מגירוי תמידי של מערכת העצבים ולא מתריע בפני סכנה כלשהי והוא לא מקנה לנו שום יתרון הישרדותי (להרחבה לחצו כאן). כאב כרוני מוגדר ככזה באם מדובר בכאב שנמשך שישה חודשים לפחות.

כיצד ניתן להקל על הכאב?

בעשור האחרון החליט ארגון הבריאות העולמי להגדיר את הכאב הכרוני כמחלה בפני עצמה, אולם בארץ קיימים רק 70 רופאים המגדירים את עצמם כמומחים לרפואת כאב, ורק עשרה מהם עברו התמחות על בנושא בארה"ב.

מחקרים מראים כי שיעור צריכת משככי הכאבים הולך ועולה וכך גם מספר הפניות לרופא המשפחה בכדי לטפל בכאב. ברפואה קיימת התמחות שלמה הנקראת "רפואת כאב" אולם באופן מפתיע, אנשים רבים אינם פונים אליה בין אם מחוסר ידע או מחוסר נגישות.

על אדם הסובל מכאב כרוני להגיע לרופא המשפחה שלו. באם טיפולים שגרתיים כמו משככי כאבים ללא מרשם אינם עוזרים לשפר את המצב, יש לשקול פניה לרופא מומחה לכאב. כיום קיימות מספר דרכים להתמודדות עם כאב כרוני ויעילותן משתנה כתלות בסוג הכאב ובאופי בו המטופל חווה את הכאב ומגיב לטיפול.

כאב בסיסי יכול להיות מטופל על ידי חומרים אופייטים המאטים את הגירויים העצביים המגיעים אל המוח, ובכך הופכים את הכאב לנסבל יותר עבור החולה ולעיתים מעלימים אותו. בין הטיפולים הנ"ל ניתן למצוא טיפול במריחואנה רפואית, טיפול במורפיום ועוד.

בעבר היה מקובל לבצע חיתוך של קצות עצבים מתוך מחשבה שדבר זה יחסום את הכאב. הניסיון הוכיח כי הכאב לא נעלם אלא רק נדד למקום גבוה יותר, ולכן שיטה זו כמעט ולא נמצאת בשימוש כיום.

ניתן גם להיעזר בגירוי חשמלי על מנת לחסום את הכאב. מדובר בשיטה שאיננה גורמת לנזק למערכת העצבים ובנוסף איננה גורמת לתופעות לוואי כמו שעושות תרופות לשיכוך כאבים. ההליך המבוצע הוא כירורגי פולשני במהלכו מושתלות אלקטרודות המוציאות פולסים חשמליים בסמוך לעצבים שמובילים אל האזורים הכואבים, לרוב מושתלות האלקטרודות בסמוך לחוט השדרה בחלל האפידורלי. הליך זה אמור להביא להפחתה של הכאב ב-50% לפחות והדבר ניכר בירידה בצריכת תרופות לשיכוך כאבים.