סרטן הערמונית ובעיות פרוסטטה

בלוטת הערמונית, הנמצא מתחת לכיס השתן ועוטפת את השופכה, יכולה להיפגע ממספר מחלות נפוצות, שמשפיעות גם על סביבתה של בלוטת הערמונית – מערכת השתן והמין. בעיות בערמונית נפוצות בעיקר בגיל הזהב. שלוש מחלות עיקריות יכולות לפגוע בבלוטה – דלקת (prostitis), הגדלה שפירה של הערמונית (Benign prostate hyperplasia) וסרטן בבלוטת הערמונית (Prostate carcinoma).

דלקת בערמונית

דלקת חריפה בערמונית מופיעה דווקא בגיל הצעיר. החולים סובלים מחום, צמרמורות, כאבים במתן שתן (דיסיוריה – dysuria), ובלוטת הערמונית – פרוסטטה רגישה למגע. מצב זה נגרם מזיהום חיידקי, בדרך כלל E. coli או Klebsiella (במקרים בהם אין קשר להחדרת קטטר). הטיפול הוא אנטיביוטי מקבוצת הצפלוספורינים מהדור השלישי או אמינוגליקוזידים.

הגדלה שפירה של הערמונית

בגיל המבוגר, בלוטת הערמונית יכולה לעבור הגדלה שפירה. מצב זה נפוץ מאוד אצל גברים מבוגרים. הגידול עצמו של הפרוסטטה לא מסוכן ואיננו סרטני, אבל יכול להשפיע על מבנים סמוכים ולגרום להפרעה באיכות החיים של החולה.

ההגדלה של הבלוטה גורמת ללחץ על דרכי השתן. כתוצאה מכך יכולים להופיע כאבים במתן שתן (אם כי לעיתים נדירות יחסית), זרם חלש, והליכות תכופות לשירותים – בעיקר בשעות הלילה. החולים מתלוננים על ביקורים רבים בשירותים, שאינם מאפשרים שנת לילה תקינה. לפעמים מצבו של החולה מתדרדר למצב של בריחת שתן – חוסר שליטה בדרכי השתן – שכמובן מפריעה מאוד לחיים הנורמלים, ובמקרים חמורים אף מצריכה שימוש בחיתולים למבוגרים.

אצל חולים עם פרוסטטה מוגדלת אך ללא סימפטומים כלשהם, אין צורך בטיפול כלל. ההגדלה השפירה של הבלוטה ככל הנראה לא מתפתחת לגידול סרטני. אצל חולים הסובלים מהסימפטומים שתוארו לעיל, הטיפול תלוי בחומרתם של הסימפטומים.

במידה וההפרעה בדרכי השתן אצלם הובילה לבעיות קשות – אי ספיקת כליות, הופעה של דם בשתן, זיהומים חוזרים בדרכי השתן, וכדומה, הטיפול המומלץ הוא ניתוח, שנעשה לרוב דרך השופכה.

במקרים של סימפטומים קלים יחסית, טיפול תרופתי יכול לסייע גם הוא. מכיוון שבלוטת הערמונית מושפעת מהורמוני המין הגבריים, חוסמים של ייצור ההורמונים יכולים לתרום לטיפול. בשימוש קליני נמצאות גם תרופות שחוסמות קולטנים מסוג אלפא בבלוטה, כמו terazosin.

סרטן הערמונית

בניגוד לגדילה שפירה של הערמונית, סרטן בערמונית הוא גדילה ממאירה של הבלוטה, שבדומה לכל גידול ממאיר יכול לסכן מאוד את החולה ולשלוח גרורות לאיברים מרוחקים. סרטן הערמונית הוא סרטן איטי באופיו, שמתפתח בדרך כלל באיטיות ובמשך שנים. מדובר באחד מסוגי הגידולים הנפוצים ביותר.

הסימפטומים של הגידול הסרטני של הבלוטה דומים לסימפטומים המופיעים בהגדלה שפירה, אם כי בבדיקה ידנית של הרופא (שנעשית בגישה רקטלית) אפשר לנסות ולהבחין בין המצבים. אבחנה סופית של הסרטן נעשית רק לאחר ביופסיה – דגימה מהבלוטה שנבחנת במיקרוסקופ.

מכיוון שמדובר בסרטן נפוץ, חשוב מאוד לבדוק בדיקות סקר כדי לסייע באבחון מוקדם. החומר PSA (Prostate specific antigen) מופרש מהערמונית, ורמתו עולה במצבים שונים- הגדלה שפירה, דלקת בערמונית, וגם בגידול ממאיר. רוב הרופאים ממליצים היום על בדיקה תקופתית של PSA (או וריאנטים שלה, כמו בדיקת PSA חופשי), כדי לאבחן סרטן בערמונית בשלב מוקדם.

קיימים שני טיפולים אפשריים בסרטן הערמוני בשלב מוקדם, כל עוד הגידול מוגבל ולא שלח גרורות. טיפול אפשרי הוא כריתה של הבלוטה, אלא שתופעות הלוואי הנפוצות של ניתוח כזה הן איבוד השליטה על מתן שתן והפרעות בזקפה ובתפקוד המיני. שיטה נוספת, שגם בה סובלים החולים מתופעות לוואי, היא קרינה לאזור הבלוטה, שניתנת היום בשיטות מתוחכמות עם סימולציה מקדימה ובדיוק רב.

אצל חולים בשלב מתקדם של סרטן בערמונית – בעיקר לאחר שכבר נשלחו גרורות, הטיפול שונה. בדרך כלל הטיפול מכוון לחסימה של האותות ההורמונלים, בשיטות שונות, כדי להפסיק את הפעילות של הורמוני המין הגבריים כמעודדי גדילה של התאים הממאירים בבלוטה. לפעמים משלבים טיפולים כימותרפיים, ניתוח ועוד. הפרוגנוזה (הצפי לעתיד החולה) טובה פחות במצב זה.

    קבלו יעוץ אובייקטיבי בחינם בנושא מעבר לדיור מוגן

    לייעוץ טלפוני חינם התקשרו

    077-9033850

    או מלאו את הפרטים:









    הרשמה מאובטחת. פרטיך נקלטים ליצירת קשר תוך כדי שמירה על פרטיותך.

    חייגו עכשיו צרו קשר