שאלון מיני מנטל

הבחנה מבדלת בין סוגי דמנציה (שכחה) שונים, וכן וידוא להימצאות המחלה על סעיפיה, ובכללה אלצהיימר, דורשת בדיקה של מומחה מתחום הגריאטריה או הנוירולוגיה. מטרת ההבחנה היא לאשר כי אדם כזה או אחר סובל מהמחלה ויש לטפל בו בהתאם, וכן, לצורך קביעת רמת הסיוע של מדינת ישראל ומדינות רווחה אחרות.

אחת הדרכים בעזרתן ניתן לבדוק את יכולותיו הקוגניטיביות של הקשיש (לרוב), היא באמצעות שאלון מיני מנטל MMSE (Mini Mental State Examination) קצר, הכולל סעיפים שונים המעריכים זיכרון, התמצאות, כתיבת משפטים, שרטוט, מילוי הוראות, מענה מילולי וכיוצא בזה.

הציון האפשרי על פי שאלון המיני מנטל, יכול להגיע עד ל-30 נקודות, כאשר יש לבצע אותו תוך התייחסות לגורמים שונים שעשויים להשפיע על התוצאה, כגון: דיכאון, מחלות או כאבים כרוניים, אלכוהול, נטילת תרופות מסוימות וכן הלאה.

ההערכה הסופית של הציון, מתבצעת לרוב לאחר תשאול של בני המשפחה או קרובים אחרים לקשיש. כמו כן, נלקחת בדיקת דם לצורך שלילת גורמים מסוימים כמו חוסר בוויטמינים, זיהום וכן הלאה.

שאלון מיני מנטל – מבנה השאלון

שאלון מיני מנטל בודק תפקודים קוגניטיביים שונים בעיקר באמצעות מטלות פשוטות ותשאול הקשיש. בין השאלות הנפוצות במבחן: שאלות התמצאות בזמן: באיזה חודש אנחנו? באיזו עונה? מה התאריך? איזה יום היום וכן הלאה. שאלות התמצאות במקום: היכן אנחנו נמצאים? באיזו עיר? באיזו מדינה? באיזו מחלקה בבית חולים?

כמו כן, הקשיש מתבקש לספור או לאיית מהסוף להתחלה, לזכור עד שלוש מילים, להעתיק ציור גיאומטרי, לכתוב ולקרוא משפט מסוים וכך הלאה. כל מטלה או שאלה נמדדת בניקוד שנקבע מראש, כאשר הניקוד הסופי הוא זה שמצביע על רמת הפגיעה בתפקוד המוח.

הגדרת המצב הרפואי של הקשיש

כאמור, אחת הסיבות לעריכת שאלון מיני מנטל בקרב קשישים, היא בכדי להגדיר מהו מצבו הרפואי, המנטאלי והתפקודי, ולכוונו למסגרת טיפולית שתתאים לו. הגדרת המצב הרפואי נעשית במקביל למבחנים נוספים הכוללים תצפיות, שאלונים, מבחן תלות ומבחנים קוגניטיביים נוספים.

להגדרת המצב הרפואי באמצעות שאלון מיני מנטל, ישנן מספר מטרות:

• לבחון האם הקשיש או החולה מסוגל לתפקד באופן עצמאי או שהוא זקוק לישות אפוטרופוסית שתוכל לנהל את ההחלטות והנושאים הנוגעים לו מבחינה משפטית.

קשיש שהוגדר כסובל מדמנציה, אלצהיימר ודומיהן, זקוק לנטילת תרופות קבועות שיקלו עליו. הסוג והמינון של תרופות אלו נקבע על פי מבחן המיני מנטל.

מבחינת המדינה, בכדי לקבוע לאיזה סוג של סיוע זקוק הקשיש (או החולה), יש צורך באסמכתא ואינדיקציה רפואית כלשהיא. ההחלטה כי הקשיש לוקה בדמנציה, למשל, מאפשר לו לשהות בבית אבות המיועד לקשישים תשושי נפש, כמו כן, היא יכולה להשפיע על ההחלטה לגבי קבלת גמלת סיעוד חודשית (בהתאם לעמידה במבחנים נוספים).

בית אבות לתשושי נפש

במקרים בהם נקבע באמצעות שאלון מיני מנטל, כי הקשיש סובל מקשיים קוגניטיביים כלשהם, ובכללם בעיות התמצאות, זיכרון, שפה וכיוצא בזה, יש באפשרותו לשהות בבית אבות לתשושי נפש, בו הוא יוכל ליהנות מהשגחה רציפה במרבית שעות היממה, יחד עם חיים עצמאיים ככל שניתן.

בית האבות המיועד לתשושי נפש, מספק להם מבחר שירותים סוציאליים ופסיכולוגיים, ובכללם: ליווי תזונאי, לחצני מצוקה בעת הצורך, שירותי אחזקה וניקיון, טיפול תרופתי, ריפוי בעיסוק, תרפיה באומנות או באמצעות בעלי חיים, ייעוץ פסיכולוגי או של עובד סוציאלי, פעילויות תרבותיות וכדומה. ייעודם של שירותים אלו הוא ללוות את הקשיש בפעולותיו בחיי היום- יום, ולסייע לו לפתח יכולות עצמאיות מחודשות.

מימון בית אבות לתשושי נפש, נופל על כתפיהם של קרובי המשפחה, כאשר בהתאם לתוצאת שאלון המיני מנטל, מבחן הכנסה וקריטריונים נוספים, ניתן לקבל קוד אשפוז סיעודי ממשרד הבריאות, שמהותו השתתפות בעלות השהייה בבית האבות.