ביטוח סיעודי הוא ביטוח שמטרתו לספק מענה לצרכים המתעוררים בזמן שהמבוטח זקוק לשירותי סיעוד. הכוונה היא לכל השירותים הנחוצים לאדם הנמצא במצב סיעודי, הנזקק לעזרת הזולת לצורך ביצוע פעולות יומיומיות כמו מעבר מישיבה לעמידה, התלבשות, רחצה, אכילה וניידות בבית. [קרא עוד …]
נופשון ציבורי לקשישים סיעודיים
באגפי הרווחה אשר שייכים לעיריות השונות בארץ קיים מדור של שירות לזקנים. מדור זה אחראי לדאוג לרווחתם של זקנים מבחינת תנאי מחייה, טיפול הולם וכדומה. אחד השירותים שניתנים לקשישים על ידי השירות לזקנים הוא שירות של בתי החלמה לאחר ניתוח או אשפוז קשישים ונופשונים.
נופשון ציבורי
הנופשון הציבורי הינו למעשה מסגרת זמנית המיועדת לקשישים ומתקיימת בבתי אבות שונים ברחבי הערים המציעות את השירות לקשישים. הנופשונים נבדלים זה מזה מרמת ההשגחה והסיוע לה זקוקים הקשישים, כאשר חלק מבתי האבות מציעים נופשונים לקשישים עצמאיים, וחלקם מציע את השירות גם לקשישים הנמצאים במצב סיעודי, כמו חולי אלצהיימר או דמנציה, הדורשים השגחה או ליווי מתמידים. בכל מקרה, כוללים הנופשונים את השירותים שמציע בית האבות ללקוחותיו הקבועים- השגחה רפואית, לווי פסיכו- סוציאלי, תזונה ופעילויות לשעות הפנאי על פי מצבו הרפואי של הקשיש, אספקת חיתולים למבוגרים ותרופות על פי הצורך וטיפולים פרא- רפואיים. בהיותו של הנופשון מסגרת ציבורית, הזכאים לקבלת נופשון יכולים לקבל אותו בחינם (בדרך כלל באמצעות התחייבות רגילה של קופת החולים אליה שייך הקשיש). כמובן שישנם בתי אבות המציעים נופשונים פרטיים אשר אינם ממומנים על ידי שירותי הרווחה.
מטרות הנופשון הציבורי
הנופשון הציבורי מיועד לקשישים עצמאיים או סיעודיים למען אחת מן המטרות הבאות:
- קשישים שעברו אשפוז, ניתוח או טיפול רפואי כלשהו שמחייב מנוחה והשגחה זמניים, אשר לא ניתן לקיים בבית הקשיש. כאן מדובר פעמים רבות בקשישים שאינם סיעודיים באופן כרוני, אך הגיעו למצב סיעודי באופן זמני בעקבות הפרוצדורה הרפואית ועליהם לקבל עזרה באופן זמני.
- קשישים שהם או בני משפחותיהם מתלבטים לגבי אפשרות הכניסה לבית אבות. לעיתים ההחלטה להיכנס לבית אבות סיעודי, אינה פשוטה וכרוכה בויתורים רבים, בפחדים וחששות. הנופשונים מאפשרים מעין כניסה זמנית למסגרת טיפולית- סיעודית מחוץ לבית, שמאפשרת לקשיש ולמשפחתו להתנסות בחוויה ולהגיע להחלטה נכונה לגבי המשך הטיפול בקשיש.
- טיפול סיעודי בביתו של הקשיש עשוי להיות משימה קשה ומעייפת, הדורשת נוכחות מסביב לשעון. מטרת הנופשון במקרים כאלה לאפשר למטפל הקבוע של הקשיש (בין אם מדובר בבן משפחה ובין אם מדובר במטפל בתשלום) לצאת בעצמו למעין חופשה, כאשר הקשיש נמצא בנופשון ומקבל בו טיפול זמני חלופי. חופשה כזו עשויה לחזק את המטפל ולאפשר לו תקופה קצרה של אוויר לנשימה על מנת שיכול להמשיך בתפקידו החשוב. הוצאת הקשיש לנופשון ציבורי לצורך חופשה של המטפל יכולה לנבוע הן מצורך סובייקטיבי של המטפל, והן מצרכים אובייקטיביים כגון יציאת מטפל בתשלום לחופשה או צורך בהתאמת ביתו של הקשיש לצרכיו הפיזיים המשתנים המחייב הוצאתו מן הבית (כגון שיפוץ לצורך הכנסת רמפות לכיסא גלגלים).
תנאים לקבלת נופשון ציבורי לסיעודיים
ברב הרשויות המקומיות נדרשים הקשישים הסיעודיים לעמוד בשלושה תנאים בסיסיים על מנת להיות זכאים לקבלת נופשון ציבורי:
- קיומו של מצב סיעודי קבוע שנקבע על ידי רופא גריאטרי או על ידי וועדה של המוסד לביטוח לאומי שקבעה לקשיש גמלת סיעוד של 150%.
- על הקשיש להיות מטופל בדרך קבע בביתו או בבית של בן משפחה, על ידי מטפל קבוע שהינו בן משפחה או מטפל בתשלום, אך לא חלק ממסגרת ציבורית או פרטית טיפולית אחרת (כלומר, קשיש שגר בבית אבות אינו זכאי לנופשון ציבורי).
- בסיום הנופשון על הקשיש לחזור לביתו או לבית קרוב המשפחה אצלו הוא מטופל בדרך כלל.
זכות הקשיש לשיקום
הליך שיקומי נעשה לאחר שנגרם נזק כלשהו לאדם, במטרה להחזירו למצב תפקודי מקסימאלי, תוך כדי התחשבות בנזקים הבלתי הפיכים וביכולות האפשריות לכל חולה. זכות הקשיש לשיקום מעוגנת “בחוק בריאות ממלכתי”, אשר נחקק בשנת 1994 ובתוספת חשובה לחוק זה אשר נוספה אליו בשנת 1996 ואומרת כי “כל אדם זכאי לקבלת טיפול שיקומי נאות.. “.
למרות שחלק מהאוכלוסיה המבוגרת מעדיפה לבחור באופן עצמאי את מיקום ואופן השיקום, האחריות החוקית על בחירות אלו, הינה של קופת החולים המבטחת. על פי חוק, יש צורך לבדוק מספר נושאים חשובים לפני מתן אישור לשיקום :
- הסכמה להליך שיקומי מצד החולה או אפוטרופוס אחראי.
- שלילת מצבים רפואיים אשר אינם מאפשרים התחלת תהליך זה. לרוב מצבים אלו הינם אקוטיים, כגון זיהומים חריפים, בעיות לבביות או ירידה קוגניטיבית חדה. בתום פתירת המצב, ניתן יהיה לבצע הערכה מחודשת של מצב החולה לשיקום.
- שיתוף פעולה מצד החולה. ללא שיתוף פעולה מלא בין החולה לצוות המטפל, יעילות תהליך זה יורדת בצורה משמעותית.
מתי עולה הצורך בשיקום בקרב האוכלוסיה המבוגרת?
הסיבות העיקריות לשיקום בקרב קשישים קשורות בעיקר לנזקים עצביים (נוירולוגים) ולבעיות שלדיות (אורטופדיות), אך בנוסף קיימים מספר גורמים חשובים נוספים :
- נזק עצבי – הסיבה העיקרית הינה שאירוע מוחי, אשר במרבית המקרים נגרם כתוצאה מחסימה של אחד מעורקי המוח. המצב מוביל לירידה באספקת החמצן לאיזורים במוח וכתוצאה מכך לסימנים כגון חולשה עד כדי שיתוק, אובדן יכולת הדיבור, חוסר שליטה על סוגרים ועוד.
למרות כי מרבית הנזק הינו בלתי הפיך, במקרים מסוימים ניתן בעזרת טיפול פיזיותרפי מתאים לחזור לרמת תפקוד תקינה. במרבית המקרים, נמשך שיקום נוירולוגי בין חודש לשלושה חודשים. במצבים בהם נראה כי קיים שיפור, אך יש צורך בעבודה נוספת עם המטופל, ניתן להאריך את זמן השיקום מעל לתקופה זו.
- נזק אורטופדי – הסיבה הנפוצה ביותר בקרב קשישים לסוג שיקום זה הינה שברים בירך. שברים אלו לרוב מתרחשים כתוצאה מנפילות קשישים (אשר שכיחות יותר בגיל זה). לאור העובדה כי צפיפות העצם בגיל המבוגר נמוכה יותר, לעיתים נפילות או חבלות קלות מאד עלולות להוביל לשברים.
שבר בירך מחייב במרבית המקרים תיקון באמצעות ניתוח, ולאחר מכן תהליך שיקומי לחיזוק מפרק הירך והשרירים הסובבים אותו. הליך שיקומי זה הוא לרוב קצר יותר ונמשך בין שבועיים לחודש. בחלק רב מן המקרים לאחר השיקום ובהנחה כי לא היה נזק קודם ניתן יהיה לחזור לתפקוד מלא.
- שיקום לב – מתבצע לאחר התקפי לב או ניתוחי לב פתוחים, ולמעשה נועד להקנות למטופל שינוי מהותי באורח החיים הכולל שינוי תזונתי, פעילות גופנית ועוד. מעבר לכך, בחלק גדול מן המטופלים קיים צורך לטפל בצד הנפשי הנובע מבעיות לב ובעיקר מהצד הטראומתי אשר התקף לב מותיר אחריו.
- שיקום זקנים שלקו בדמנציה ואלצהיימר – למרות סיכויי ההחלמה האפסיים נכון להיום, שיקום בזקנים אלו מסייע להם בתפקוד היומיומי בשאיפה לכמה שיותר זמן. כמו כן, השיקום עוזר לבני המשפחה להתמודד עם המצב כל שלבי המחלה.
מתי נעשית ההפניה לשיקום ?
הפנייה לתהליך שיקומי נעשית לרוב לקראת סוף האשפוז. לרוב תבוצע הערכה בבית החולים על ידי רופא מומחה בגריאטריה או בשיקום, לגבי מצב החולה וההמלצות להמשך טיפולו. הסברים על זכויות וההמלצות לגבי המשך הטיפול ינתנו על ידי בית החולים.
הודעה לגבי מועד השיקום חייבת להינתן לחולה ובני משפחתו לפחות שני ימי עבודה מראש לצורך התארגנות הכרחית. ניתן לבקש מקופת החולים המבטחת כי המוסד השיקומי יהיה קרוב לבני משפחתו של המטופל במקרים בהם המטופל אינו מתגורר בסביבה קרובה אליהם.
מהן מסגרות שיקום האפשריות ?
שיקום בבית חולים – לרוב במחלקות שיקומיות או בבתי חולים מיוחדים אשר מיועדים לכך כמו לדוגמא בית לוינשטיין. מצבים אשר דורשים סוג טיפול זה כוללים מצב רפואי מורכב, תנאים סוציאלים אשר אינם מאפשרים שיקום בקהילה ועוד.
שיקום יומי – החולה ממשיך להתגורר בביתו ומגיע מידי יום למסגרת השיקומית.
שיקום בבית החולה – צוות מטפל, בעיקר פיסיותרפיסטים, מגיעים לבית החולה. אפשרות זאת לרוב ניתנת במקרים בהם מצב החולה הוא יחסית אינו מורכב.
נופשון ציבורי – נופשון הוא מסגרת ארעית הפועל בבתי אבות ברחבי הארץ ומיועדת בין היתר גם לשיקום לאחר ניתוח או הליך רפואי מסויים.
כאשר ההליך אינו מבוצע במסגרת בית חולים או מוסד שיקומי, יצורפו לחולה מכתב שחרור והערכות שיקום מפורטות אשר נמסרות לרופא המשפחה לצורך המשך הטיפול בקהילה.
לקראת סוף השיקום תבוצע הערכה כוללת על השיפור במצב החולה והמשך המלצות לגבי הטיפול הדרוש.
קופת חולים – שירותים לבני גיל הזהב
קשישים רבים נזקקים לקבלת שירותים רפואיים רבים במסגרת קופת חולים בהם הם חברים. קופת החולים הגדולה בישראל היא קופת חולים כללית אשר מנסה להתנער מהתדמית הזקנה שדבקה בה – מאחר וחברים בה מבוגרים רבים.
במסגרת חוק בריאות ממלכתי כל אחד ואחת מבוטחים באחת מקופות החולים. קשישים אינם צריכים לשלם דבר על מנת לקבל את הרובד הבסיסי בשירותי הבריאות – ביקורים אצל רופא, ביצוע טיפולים שונים, קבלת תרופות וכדומה, אם כי היום, אנו עדים למגמה שלא ניתן לקבל שירותי בריאות ברמה סבירה ללא ביטוח משלים – אשר עולה סכומי כסף אשר קשישים רבים אינם מסוגלים לשלם, מאחר והם מתקיימים מקצבת הזקנה של ביטוח לאומי בתוספת פנסיה קטנה אם בכלל.
תגובות אחרונות