פיקוח על בתי אבות

אנשים הנזקקים למוסדות כפתרון דיור, עלולים למצוא עצמם במצב פגיע בשל תלותם באנשי הטיפול ובנהלים של הנהלת המקום. על מנת למנוע ניצול לרעה של חולשתם, חוקק בשנת 1965 חוק פיקוח על המוסדות הכולל מוסדות לילדים, לבעלי פיגור שכלי, חולי נפש וקשישים.

תקנות משרד העבודה והרווחה

בין עקרונות המסגרת של חוק פיקוח המוסדות, מופיעים מספר חוקי יסוד:

חוק סמכות הפיקוח, לפיו על מפקח מטעם הגוף הממונה לבדוק אם המוסד מקיים את הנהלים, חוק הסמכות לקבוע תקנות, לפיו הגוף הממונה מוסמך לקבוע את נהלי המוסד, חוק חובת הרישיון, לפיו כל מוסד חייב ברישיון וחוק הפרת חוק עבירה פלילית, לפיו הפעלת מוסד ללא רישיון אסורה.

בהתאם לעקרונות אלה,  הותקנו על ידי משרד העבודה והרווחה תקנות מרחיבות המתייחסות באופן ישיר לבתי האבות.

משמעות הפיקוח עבור הדייר

חשיבותו של הפיקוח בעבור דיירי בתי אבות ובני משפחתם היא רבה מכיוון שכעת קיימים נהלים ברורים לתקנים של תחזוקת המקום, גודל  החדרים, הצוות הטיפולי והשירותים הכלולים בתשלום החודשי. מכיוון שקיים פיקוח על מילוי הנהלים וננקטים הליכים משפטיים על המפרים נהלים אלה, הדייר ובני משפחתו מוגנים מפני גריעה בתנאיהם.

בעבור דיירים מעוטי יכולת, חוק הפיקוח על המוסדות חשוב במיוחד. שכן, למרות שאין באפשרותם להיכנס לבית אבות יוקרתי, בזכות הפיקוח, גם בתי אבות צנועים מחויבים לספק את הצרכים הנדרשים לבריאותו ומצבו הרגשי של הקשיש.

גם בעבור הנהלת בית האבות קיימת חשיבות רבה לחוק זה שכן, בזכות הנהלים המוגדרים, קיימת בהירות בקרב מתווי התוכניות הטיפוליות, אופן התנהלות המקום וחלוקת התקציב. בנוסף, במקרים בהן מתעוררות דרישות בלתי סבירות או תלונות לא מוצדקות  מצד הקשיש ובני משפחתו, ניתן להיעזר בהבהרת הנהלים על מנת ליישב את המשבר.

בתי אבות פיראטים

למרות החקיקה, כמו בכל תחומי החיים, תמיד קיימים גופים אשר מפרים את החוק. כיום פועלים בכל רחבי הארץ עשרות בתי אבות הפועלים ללא רישיון ומכונים בתי אבות פיראטים. בנוסף, יתכן מצב כי בית אבות הפועל על פי רישיון מפר את התקנות בתחומים כגון גודל הצוות, מספר האנשים בחדר או היקף השירותים.

חשוב להבין כי ההתנהלות במקומות אשר אינם מקיימים את התקנים והנהלים הנדרשים עלולה לפגוע בבריאותם ובשלומם הנפשי של דייריו ולהוות סכנת חיים.

כיצד ניתן לזהות בית אבות פיראטי

על פי חוק חובת הרישיון, בתי אבות לעצמאיים ותשושים מחויבים ברישיון ממשרד הרווחה ואילו בתי אבות סיעודיים ולתשושי נפש, מחויבים ברישיון ממשרד הבריאות. על כן, בעת הסיור בבית האבות, יש לבקש לראות רישיון זה ולאחר מכן, לבחון את תוקפו באתרי המשרדים הממשלתיים.

בנוסף, ניתן לבדוק עם משרד הרווחה ומשרד הבריאות בהתאמה מהם התקנים לגבי המחלקה בה הקשיש נמצא ולבחון אם המקום אכן מקיים הנחיות אלה. כמו כן, לעיתים המידע על העלות החודשית יכול להצביע על אופן התנהלות.

למשל, מכיוון שהוצאות המחלקה הסיעודית על הטיפול בדייר מסתכמות בלא פחות מ- 8,500 שקלים בחודש, עלות חודשית הנמוכה מ- 9,500 שקלים אינה מאפשרת להרוויח על שהותו במוסד. על כן, מחיר נמוך מדי עלול לרמוז על האפשרות כי חלק מהתנאים הנדרשים על פי התקן נגרעים.

לסיכום, חוק פיקוח על מוסדות נועד להגן על הדיירים מפני ניצול תלותם ומצוקתם. כמו כן מגן חוק זה על בעלי בתי האבות מפני דרישות מופרזות וטענות שווא של דיירי המקום ושל הרשות המפקחת.